פירוש על אסתר ט:7

ואת פרשנדתא. מפרש היה בספרד פרשנדתא פרשן לחוק, ואלה דברי רוח כי השם הוא פרסי:

ואת פרשנדתא וגו'. דרש ר' שילא איש כפר תמרתא, כל השירות נכתבות אריח על גבי לבינה, לבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שהם אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה ^אאריח הוא חצי לבינה (וע' ביצה ל"ב ב' דביתהו דר' חייא נפל לה ארחא בתנורא ביומא טבא). ובהשאלה לצורת הכתב המשילו אריח לשורה קצרה ולבינה לשורה ארוכה כמו שכתובה שירת הים ושירת דבורה (שופטים ה'), ואמר דכל השירות כתובות במדת אריח ע"ג לבינה חוץ משירה זו ומלכי כנען (יהושע י"ב) שנכתבו אריח על גבי אריח ולבונה ע"ג לבינה, והיינו ואת ואת שורות קצרות זו למעלה מזו, ולבינה קורא לשמות שהן ארוכים והם ג"כ זה למעלה מזה, וצ"ל דמה שאמר כל השירות נכתבות וכו', הפי' כל השירות שיש בהן אריח ולבונה, אבל באמת הלא שירת האזינו כולה משורות ארוכות ישר זו ע"ג זו. , מאי טעמא, כדי שלא תהא תקומה למפלתן ^בר"ל רמז הוא שאין להם תקומה כמו ששמותיהם בכתב השירה אין להם מקום רחב תחתם. .
(מגילה ט"ז ב')

פרשנדתא. הוא כוח המעכל, מלשון פרש. וידוע שכח המעכל זה דרכו לעכל הכל ולעשות זבל ופרש דלפון. אמרינן פרק קמא דבכורות דלפינון פרים ורבים ופירש הערוך שהוא דג והוא אדם שבים. והוא נגד חוש השמע, למה שנודע מה שכתב החכם בספר שערי שמים כי הדגים יש להם חוש השמע והמופת צידת דולפני כי כשיצודו אותם הדגים יכו על המים במקלות ועושין רעש גדול במים ובקול הרעש ההוא נתבהלו וישתממו ונראו כמתעלפים. אספתא. הוא המחזיק, מלשון אסיפה, שמאסף ומחזיק הכל.