פירוש על במדבר 1:22

איש על דגלו באותות לבית אבותם. כבר הודעתיך כי כל הענינים התחתונים הם נגדיים לעליונים וכפי העשייה למטה כך נעשה למעלה. וסוד ארבעה דגלים להורות כבוד למעלה מכבוד כמו שנבאר בגזירת האל. הנה ישראל נחלקו לארבעה דגלים ובכל דגל שלשה שבטים ובין כלם שנים עשר שבטי יה ובשבעים נפש ירדו אבותינו מצרימה וכשנעלה הסדר הזה ממדרגה למדרגה עד ה' יתברך נאמר כי ארבעה דגלים הם כנגד ארבעה יסודות וארבעה מחנות שכינה וד' חיות הנושאות המרכבה וכשנעלה עוד למעלה נאמר כי כל אלו כנגד ארבע מדות שיש בהקב"ה חס"ד גבור"ה תפאר"ת מלכו"ת זהו שנאמר ודגלו עלי אהבה (שה"ש ב ד') רמז לארבעה דגלים ומחנה שכינה באמצען כעין של מעלה כי ציורי המשכן היו דוגמת כבודו של הקב"ה ואמרו חכמי המחקר כי הקב"ה יתעלה ויתברך ברא דמות בארץ בארבע יסודות בדמות אדם ממש והם מיכא"ל גבריא"ל אוריא"ל רפא"ל. מיכא"ל יסוד המים ומתאחד במים העליונים מימי החסד כי הוא הכהן הגדול של מעלה שהוא המכפר כי בחסד יכופר עון (משלי טז ו) ועל כן הוא בימין. גבריא"ל כנגד יסוד האש הגדולה ועל כן הוא בשמאל והוא שר צבא של מעלה. אוריא"ל לפניו כנגד יסוד הרוח ומשם אורה יוצאה בעולם כי הוא במזרח. רפאל במערב כנגד יסוד העפר ואמרו חכמים כי הוא ממונה על העפר הדבוק מתחת כסא הכבוד הנקרא חומר ראשון וכשנעלה עוד למעלה נאמר כי אלו ארבעה מחנות שכינה נשפעין מן הארבעה מדות שזכרנו. מיכאל מן החסד. גבריאל מן הגבורה. אוריאל מן התפארת. רפאל מן השכינה. והכתוב רמזם בפירוש כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו (איוב כח א) כמו שפירש הרב הגדול בפירוש איוב. והחכם רבי עזרא בפירוש שיר השירים. ומה שעלה בידינו כי מחנה יהודה ויסוד הרוח ומחנה אוריאל וחיה ששמה אדם הם במזרח ומתאחדין במדת התפארת הנקראת מזרח. דגל מחנה ראובן ויסוד המים ומחנה מיכאל וחיה ששמה אריה כלם בדרום ומתאחדים במדת החסד הנקראת ימין. דגל מחנה דן ויסוד האש ומחנה גבריאל וחיה ששמה שור כולן בצפון ומתאחדין במדת הגבורה. דגל מחנה אפרים ויסוד העפר ומחנה רפאל וחיה ששמה נשר כולן במערב ומתאחדין במלכות. ועל כן דגל מחנה אפרים היה הפחות שבכולן כי הוא סוד הדל"ת רבתי שבאחד והנה לך טעם מפני מה יהודה במזרח כי הוא היה בעל תשובה כידוע בדברי רז"ל וידוע כי התשובה משכנה במזרח שנאמר השמים כסאי (ישעיה סו א) כי הם דברי התשובה שקדמה לעולם. ראובן בדרום כי היה איש החסד שפתח בהצלת אחיו שנאמר וישמע ראובן ויצלהו מידם. אפרים במערב כי השכינה במערב וכתיב בך יברך ישראל וכבר פירשתי. דן בצפון שנאמר יהי דן נחש עלי דרך וכתיב מצפון תפתח הרעה (ירמיה א יד) זהו טעם הנראה לי:

בשבט ראובן להיותו הראשון בא הלשון שלם, ויהיו בני ראובן, ואח"כ לא רצה לכפול הפועל תמיד, לפיכך הוסיף בשמעון מלת פקודיו, כלו' לבני שמעון היו פקודיו כך וכך, ובשאר השבטים השמיט מלת פקודיו, וסמך על הכתוב בשמעון, כמו שלא ככתבה מלת לגלגלותם אחרי ראובן ושמעון, אבל מלת פקודיהם היא כפל נוהג כשיארך הדבור.

לבני שמעון לגלגלתם הל' עקומה למטה לפי [שהנשיא] שלו זמרי בן סלוא חטא ונפלו משבטו והלמ''ד היא גבוהה מכל האותיות לכך חסר משבטו שלא העמיד לא מלך ולא שופט. הלמ''ד השנית דגלגלותם דשמעון עשויה כמגירה וזקופה ואין לה כובע בראשה לפי שהורה נשיא בית אב לשמעוני זנות בישראל בגלוי הראש ובקומה זקופה: