פירוש על במדבר 1:42

או יובן בס"ד לרמוז אומרו שאו ראש כל עדת בני ישראל וכו' דר"ת שמות השבטים שהם עדת בני ישראל הוא בגד יזי"ן ישרא"ל והיינו בג"ד ר"ת בנימין גד דן ותיבת יזי"ן ר"ת יששכר זבולון יוסף נפתלי ותיבות ישרא"ל ר"ת יהודה שמעון ראובן אשר לוי ובא הרמז בזה לרמוז כי הקב"ה יזין את ישראל במן שהוא לחם מן השמים שנקרא גד דכתיב והמן כזרע גד הוא וארז"ל נקרא גד שמגיד לישראל וכו' וכיון דהם נזונים בלחם מן השמים שהוא גד על כן הם מתקשרים בעולמות העליונים ששם הוא עשר ספירות הקודש שהם ז' ספירות תחתונות שהם שבעת ספרות הבנין ושלשה ראשנות שהם כח"ב ולז"א שאו את ראש עדת בני ישראל השבטים אשר משם עולה הרמז שישראל נזונים בלחם מן השמים הנקרא גד ועל כן בזה יתקשרו ישראל למשפחותם הם ז' ספירות חג"ת נהי"ם שמשם יצאו ישראל ולבית אבותם הם ג' ספירות כח"ב שהם אבות לשבעה הנז' במספר שמות לכך תראה שישראל מספר שמם מכוון כנגד מספר שמות העשר ספירות כמ"ש בזוה"ק כי כח"ב חג"ת נהי"מ מספר תקמ"ו כמנין ישראל עם האותיות וז"ש במספר שמות שישראל הם במספר שמות הספירות שהם משפחותם ובית אבותם הנזכרים:

*בני נפתלי וכו' בכולן כתוב לבני וכאן כתוב בני כ' מורי בהפלאה זצ"ל דמשה רבינו ע"ה ידע סכום כולם בפרט לפירש"י שהי' בשנה אחת עם מנין דכי תשא רק הי' צריך לידע פרט כל שבט וכיון שידע פרטי אינך השבטים ונפתלי הי' האחרון ידע ממילא ולא צריך עוד למנות אותם לכך קאמר בני נפתלי והנה יש לומר דתיבת בני בלא למ"ד מורה שמנה אותם בפירוש גמור שניקב אותם בשמם משא"כ לבני דמשמע שידע שכן הם שייכים לאותו שבט ולשון בני משמע שמנה אותם בפועל ולכך נראה דכבר כ' הרמב"ן דזה הי' זכי' לישראל שכל אחד עבר לפני משה ועין טובה של משה וברכתו עשה בו רושם לטובה ואם לא הי' מונה בפועל נפתלי הי' זה מפסיד זכי' זו לכך מנה גם אותם בפועל הגם שלא היו צריכים להמנות עוד ולזה דייקא לכתוב בני דמשמע דמנה להודיע כזה דהאחרים בוודאי הי' צריך למנות ואשמעינן דמנה גם אלו לטובה: