פירוש על במדבר 1:44
חתם סופר
אשר פקד משה ואהרן נקוד על ואהרן שלא היו במנין הלוים וחידוש גדול יש במנין הפקודים שכל השבטים לא היו במנינם רק אלפים מאות ולא עשיריות אך שבט גד מצינו אלפים ומאות וחמשים ולא נמצא אצלו מספר יחידית אך אצל שבט לוי הי' אהרן למספר יחיד שלא נמנה עמהם ונראה לומר שמצינו במדרש אלף יוצא לבית הספר יוצאין מהן מאה למשנה ומהן עשרה לתלמיד ומהן אחד להוראה ה"ד אדם אחד מאלף מצאתי ולפ"ז נוכל לומר דגם בישראל יש ארבעה מדרגות בית ישראל ומובחרים מהם קרויים בית הלוי ומובחרים מהן קרויים יראי ה' מדרגה עליונה הוא בית אהרן והיינו דוודאי עיקר אומה ישראלית בכלל כולם קדושים אך מן אלפים יצאו מהן מאות מובחרים ולכן היו במספר כל השבטים אלפים ומאות ולא מספר עשיריות דזה עוד מדרגה חשובה יותר אך שבט גד בהם נאמר וירא ראשית לו והיינו יראת ה' שקראם ראשית חכמה יראת ה' כי שם חלקת מחוקק ספון דהיינו משה רבינו שהי' הגדול של בעלי יראה כשאחז"ל יראה לגבי משה מילתא זוטרתא הי' וממנו שופע היראה על שבט גד בכלל ולכן כתי' במספרם גם מספר עשיריות שזהו המדרגה שלישית אבל אהרן שזכה למדת שלום יותר אפי' ממשה רבינו נאמר עליו ורבים השיב מעון זהו המדרגה רביעית של הנכנסין בית הספר שאחד מהם יוצא להוראה ותלמוד וזהו עיקר הטובה ועיקר הברכה שכולם זכו למדרגה רביעית שיוצא מן אלף הנכנסין לבית הספר ודו"ק:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספורנו
אלה הפקודים. כל אחד מאלו נמנה על ידי משה ואהרן וכו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ריב"א
אשר פקד משה ואהרן לומ' שלא נמנה עם הלוים. לא הבנתי דכל נקוד מכחיש קצת הכתב כגון נקוד דעל ובקומה דפרש' וירא ודעל וישקהו דפר' וישלח ודעל לבנינו דפר' נצבים וכן הרבה כי טעם מדרש הנקוד לפי שעושה הכתב כאלו הוא דחוק וכאן אינו כן שהרי כתי' אשר פקד משה ואהרן ולא כתוב אשר נפקד ואולי אם נאמר דמה שפירש הקונ' שלא נמנה היינו לשון מנוי נימא דמכחיש קצת הכתב שהרי כתו' אשר פקד משה ואהרן על פי הש' אך ק' קצת דא"כ היה לו לרש"י לפרש שלא נמנה על מנין הלוי' כי כן הלשון נופל על לשון מנוי מ"ד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy