פירוש על במדבר 10:21

ונסעו הקהתים נושאי המקדש. ופרש"י נושאי דברים המקודשים. לכאורה דברי רש"י הם אך למותר. כי כבר בסוף פ' במדבר במשא בני קהת באוהל מועד קודש הקדשים פרש"י שם ג"כ המקודש שבכלים הארון והשלחן ומזבחות והפרכת וכלי השרת. אמנם י"ל כי הנה ידוע כי הצדיקים שבדור הם בתפלתן מעלים התפלות של כל ישראל אפי' מפחותי הערך הגם שלא התפללו בדו"ר כמאמר הספרים על פסוק ועתה הנה צעקת בנ"י באה אלי מהו לשון ועתה ופרשו ועתה תיכף בעת הזאת אחרי שהי' מעט דבר ה' אל משה הנה צעקת בנ"י באה אלי בדבר ה' אליו מיד העלה תפלתן וזעקתם. וז"ש בעבור ישמע העם בדברי עמך אל תיקרי ישמע אלא ישמע ופירושו ישמע תפלת העם בדברי עמך ע"י דברי עמך. וזה ג"כ היתה עבודת הלוים להעלות תפלת ישראל ופרש"י נושאי דברים המקודשים לשון דיבורים המקודשים אפי' התפלות שלא נאמרו בדו"ר כתקנת חכז"ל אנשי כנה"ג מכל מקום הם דיבורים המקודשים והלוים נושאים בתפלתם אלו הדיבורים המקודשים אל מקור העליון אשר זולתם לא עלו למקור העליון:

נשאי המקדש. נוֹשְׂאֵי דְבָרִים הַמְקֻדָּשִׁים:

ונסעו הקהתים וגו': כשהיו חונים, אז בני גרשון ומררי היו מקימים את המשכן, ובתוך כך דגל ראובן שהיה לאחריהם היה פונה וחונה מן הצד, והיה מניח מקום לקהתים להתקרב, ובבואם עם הארון וכלי הקדש היו מוצאים המשכן מקום והיו נותנים כל דבר במקומו.