פירוש על במדבר 10:29

ויאמר משה לחבב וכו' נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל. הנראה ברמז הכ' ע"ד שבארנו בפי' הכתובים שנאמר על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו. את משמרת ה'שמרו עפ"י ה' ביד משה. הענין הרומז על מעלת הצדיקים הלומדים תורה לשמה שהם נוסעים והולכים ממדריג' למדריגה ביחודם ולזה נקראו שונה הלכות כו' הליכו' עולם לו עד כי החידושין דאורייתא זוכין ועולין לחנות על פי ה' כביכול הוא דורש ההלכה מפיהם ואומר דבר זה בשם אמרו אלעזר בני אומר מאיר בני אומר כמובא בגמ'. וז"ש הכ' בראשונה על פי ה' יסעו ואם יזכו לזה על פי ה' יחנו כנ"ל. ותהי זאת מנוחתם לפני ה' עדי עד. אולם עוד על פי ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו אם זכו לעלות ע"פי ה' ית"ש הנה כאשר יחנו כן יסעו להוריד שפע רב קדושה וברכה מעולמות העליונים לעוה"ז כי ע"י היחוד בתורתם שהעלו מ"נ למעלה התעוררו מ"ד מעולמות העליוני' להשפיע כל טוב לעוה"ז. וכך היא דרכה של תורה הצדיקים תמיד עולים ויורדים בהקדושה ביתר שאת וממשיכים כ"ט ע"י תורתם לעוה"ז והוא דבר שאין לו סוף כי תורתם עומדת לעד גם אחרי הסתלקותם הנה אמרו ז"ל שפתותיו דובבות בקבר ועודם משפיעי' מאור תורתם ללומדיהם והוא מ"ש חכז"ל הצדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולח בעוה"ב. וכזה אמרו חכז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש לשון נח"ל לכל צדיק וצדיק פי' שהתעורר היחוד מצדיק העליון צדיקי של. עולם ע"י תורתו כנ"ל והוא מנחיל לעמו כל הימים. וז"ש ואני זאת בריתי אותם אמר ה' מעתה ועד עולם רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו כו'. פי' כאשר זא"ת ברית"י ביחוד אותם פי' על ידם ר"ל כשיושלם היחוד ע"י הצדיקים בתורתם ועבודתם שיבואו למדריגה זאת אמר ה' שיאמר הש"י ההלכה בשמם כמ"ש אזי רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך כי בהשלם רצון העליון והיחוד יופיע רוח ה' עלינו לשום דברו בפיו ומילתו על לשונו וכל דיבור בקדושה לכן לא ימושו מפיך ומפי זרעך כו' כי אמר ה' ר"ל כאשר אמר ה' ההלכה מפי הצדיק הנה הוא מעתה ועד עולם כי דבריו המה חיים וקיימים לעד ודבר אלהינו יקום לעולם. ועד"ז הוא שאחכז"ל כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה כו' ונעשה כמעיין המתגבר וכנהרשאינו פוסק הרמז כמו שבארנו כי הצדיק שזוכ' לזה שרוח ה' בו הוא כנהר שאינו פוסק לעולם ותורתו עומדת לעד. אמנם מה שרצו עוד באמרם כמעיין המתגבר הוא ע"ד שאמרו ז"ל המעיין מטהר בזוחלין רמז בלשון זוחלין כי הסט"א הוא בחי' נחש זוחלי עפר הוא המטמא והמדמע אבל הצדיק הוא מטהר בזוחלין אותן האנשים הנדבקים בסט"א בחי' זוחל כרל והוא כמעיין המתגבר למעלה להעלות כל תורתם ועבודתם אשר ילכו בלא כח לפני רודף בלתי היותה לשמה כראוי הכל מתגבר ומתקן ומעלה אותם לרצון לפני ה'. וכענין הזה אמרו ז"ל באותן האנשים שאינם בקיאים לשמה צריך שיהי' גדול עומד על גביו כמבואר בגמ' כי אחרי שהם אינם בקיאים לעשות מעשיהם לשמה צריך שיהיה גדול הוא הצדיק עומד על גביו והוא המעלה אותם בבחי' לשמה כנ"ל. נחזור לעניננו הנה זהו הרמז בכתובים האלה עפ"י ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו האמור על הצדיקים המסייעים שפע וקדושה וברכה לעוה"ז לכלל אחינו בנ"י על ידי עבודתם. זה שנאמר על פי ה' יסעו את משמרת ה' שמרו כי הם שומרים את ה' השוכן אתם ושומרים עצמם לבל יפגמו בהשם אשר עליהם כמ"ש חכז"ל הרי שהי'השם חקוק על בשרו הרי זה לאילך במקו' הטנופת כנודע לכן אל ילך במקום שאינו צריך כמבו' במ"א. וזהו את משמרת ה' שמרו השם אשר עליה' לכך זכו על פי ה' כנ"ל ביד משה כי הוא דגל התורה ומתנוצץ בכל הצדיקים כידוע ענין תורה לשמה למשה וזהו ביד משה הכל על ידו. והנה זה הרמז בפסוק ויאמר לחבב שחבב את התורה נוסעים אנחנו אל המקום והמדריגה אשר אמר ה' ר"ל כי נזכה להגיע אל המקום והמדריגה אשר אמר ה' ההלכה בשם אומרו כאשר בארנו. וזהו כל האומר דבר בשם אומרו כל הוא הקב"ה האומר דבר בשם אומרומביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי אסתר היא השכינה שיאמר המלך בשם מרדכי ההלכה כנ"ל. אותו אתן לכם. פי' היחוד הזה הרמוז באות"ו כ"ל אתן לכם שפע קדושה מהיחוד העליון ואתן לכם על ידי התורה תרד השפע הזאת לכם כי כן בכל צדיק הדור אהי' בהתנוצצות הצדיק כיאתפשטותי' בכל דרא לכן לכה אתנו והטבנו לך כנ"ל כי ה' דבר טוב ר"ל כאשר זכינו להיות ה' דבר בעדנו כרל אז מזה טוב על ישראל. [גם י"ל והטבנו לך מן הטובה של ישראל נבוא גם לך כי נשמת גרים הם עדיין רחוקי' מעצם אור הקדושה כמבואר בזוה"ק]. וז"ש אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם. יל"ד מה הרבותא שרצה בדבריהם הלא הם אמרו רק דבר ה' כה אמר ה' וכן נאום ה'. אך הפי' הוא שבחר בנביאים קודם שהתנבאו שהיו צדיקים מתחלה וכל דבריהם קודם לכן היו נאמרים באמת לכך רצה הקב"ה בדבריהם שהיו בקדושה כל ימיהם ואחר כך נעשו נביאים:

יש לדקדק בפסוק ויאמר משה לחובב בן רעואל חותן משה. דהיל״ל חותנו כי פי משה המדבר וא״כ מהו חותן משה ועוד באומרו חובב לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך מלת אלך השניה מיותרת. אכן שמעתי מפי זקן אחד החכם כמוה״ר יואל די רבני׳ דאמר כי ידוע הוא כי להקבלת השפע צריך ג׳ תנאים הזמן והמקום וכלי מוכן וכאן הוא המקום. וזהו אומרו עם היותך חותן משה כי אתה אומר כי לפי היותך חותני תקבל השפע. עכ״ז צריך אתה אל המקום כמוני כמוך. וזהו אומרו נוסעים אנחנו אל המקום וכו׳ כי א״י מוכנו אל הארה. ויען ויאמר אליו למה תצריכני לכל זה והלא אני אלך אל ארצי ואל מולדתי ואגיירם והרי אני כאילו הלכתי עמכם. והשיב אליו אז משה הלא לך נבא כי טוב לך שם כמו ממנו. אכן אנו צריכים לך להיות לנו לתועלתנו להאיר עינינו כמו שעשית במשפט ואתה תחזה וכו׳. וממילא רצונך יעשה ולא תפסיד כי והטבנו לך מהטוב אשר ייטיב ה׳ וק״ל. (עכ״ל בנו של הרב המחבר זללה״ה):

נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה אתנו וכו' נ"ל בס"ד כיון דנתן הקב"ה לישראל את הארץ בסוג מתנה כל הנותן בעין יפה הוא נותן לכן מלבד חשיבות הארץ שהיא זבת חלב ודבש נתן להם בתים מלאים כל טוב וז"ש נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם בתורת מתנה וכיון דכל הנותן בעין יפה הוא נותן לכך ודאי נמצא שם טוב רב ועצום מלבד טוב גופה של ארץ ואם תאמר הליכתי עמכם בושה לי כי אני גר ואין לי חלק בארץ ואיך אכנס עם החולקים לז"א לכה אתנו אנחנו שבט לוי שגם לנו אין נחלה בארץ ועל כן אין לך בושה כי כמונו כמוך וא"ת אתם שבט לוי אע"פ שאין לכם חלק ונחלה יש לכם ערי מגרש שנאמר צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבותיהם תתנו ללויים הרי עכ"פ יש לכם אחוזת קרקע ואני גר אין לי אחוזת קרקע לז"א והטבנו לך שניתן לך אחוזת קרקע וכמ"ש רז"ל שנתנו לו ע"פ הדיבור דושנה של יריחו וא"ת עכ"ז בושה הוא לי שאני נוטל מאתכם בתורת צדקה ומאן דאכיל דלאו דיליה בהיל לאסתכולי באפיה לז"א כי ה' דבר טוב על ישראל שיש להם עין טובה ומי שיש לו עין טובה אדרבה הוא מחזיק טובה למקבל המתנה אשר רצה לקבל המתנה ממנו וא"כ חושבים כאלו אתה עשית עמהם טובה במתנה שנותנים לך או יובן בס"ד לך אתנו והטבנו לך טוב מחודש שאינו שייך והוא כי ה' דבר טוב על ישראל על דייקא רמז לאור מקיף שהוא אור שעליהם וזה או"מ אינו שייך אלא בישראל דוקא ולז"א ויהי נועם ה' אלהינו עלינו דייקא בסוד או"מ ובזה מעשה ידינו כוננהו ובזה יובן הכן בחוץ מלאכתך זה או"מ שהוא מבחוץ ועתדה בשדה לך בשדה חקל תפוחין קדישין שהיא סוד השער כמ"ש אדני שפתי תפתח: