פירוש על במדבר 10:35

ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' כו' ובנוחה יאמר שובה ה' וכו'. וכירש"י ז"ל עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו וכו' כדי להפסיק בין פורענות לפורענות ע"כ יש לדקדק מה זה פורענות ראשון שמביא רש"י ועוד קשה מפני מה דווקא עשה סימניות נוני"ן והלא גם אחד משאר אותיות התורה הי' הפסק וביותר קושיות הזו"הק מפני מה הנוני"ן הפוכין וכדי להבין הענין נבאר כי כשברא הקב"ה את עולמו הי' רצונו הפשוט להטיב לברואיו וברא את עולמו בשביל ישראל שנקראו ראשית שישיגו אלהותו ואחדותו ית"ש וזה הי' ראשית השעשועים לפניו ית"ש שיכירו כח מלכותו אך עצמות אלהותו ית"ש א"א להשיג כי הוא א"ס ב"ה וצימצם שכינתו בתוכינו שע"י הצימצם נוכל להשיג מציאותו שהוא א"ס ב"ה. והנה הצימצומים מורים על גבורות והתפשטות מורה על חסד וכך הי' רצונו הפשוט להתנהג את הכנ"י בחסד אבל הצימצומים המורים על הגבורות הוא רק לעוברי רצונו כי אלקים עשה שייראו מלפניו ויחזרו בתשובה ואז ינהג אותם בחסד וכדומה לזה פי' הרב הקדוש מו"ה יעקב יצחק זצוק"ל מפשיסחא על הפסוק משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה ר"ל משמים השמעת דין דהיינו כשיש ח"ו התעוררות הגבורות על הכנ"י ואו"ה גוזרין גזירות זה אינו רק להשמיע כדי שיעשו תשובה וכשהארץ יראה ר"ל שחוזרין בתשובה תיכף ושקטה והגבורות אינם עושים שום רושם כלל על כנ"י ואף אם גזרו גזירות ח"ו על כנ"י הם בטלין ומבוטלין ועליהם נאמר עוצו עצה ותופר כו' ומטיב לכנ"י ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים כמו שעלה ברצונו קודם בריאות העולמות והנה איתא בסכר יצירה בשלשים ושתים נתיבות פליאות החכמה וביאורו של"ב נתיבות הם כ"ב אותיות התורה ועשר קדושות וכשעלה ברצונו לבראות עולמו באו לפניו כ"ב אותיות התורה בהיפוך אתוון בסדר תשרק וזה מורה על גבורות ודא הוא סליק ולא נחית כי רצון הש"ית שימתקו הגבורות בשרשם ולא ברא את העולם עד שבאה לפניו הבי"ת וזה הוא כסדר א"ב כי הא' נכללת בב' עלאה ומורה על חסד ודא הוא סליק ונחית מתתא לעילא ומעילא לתתא להמשיך על כנ"י חסדים טובים כרצונו הטוב וברא את עולמו והנה בסדר הא"ב הנו"ן מרמזת על השכינה כידוע ליו"ח כי נ' מרמז על ה' חסדים ונו"ן שערי בינה גם הי' במלואו ה' פעמים יו"ד עולה נו"ן ונו"ן במלואו היא ג"כ ן' בסוד נאמן כפוף נאמן פשוט כשם שיש לעילא נו"ן שערי בינה כמובן יש לתתא נו"ן שערי תשובה ועל דא הנו"ן מרמזת על ה' עלאה וה' תתאה כי נעץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן ועל זה הנו"ן רומזת על שכינה הקדושה שהיא עמנו בגלות כמש"ה ונתתי משכני בתוככם. והגם שלא נאמר נו"ן באשרי יושבי כו' אעפי"כ חזר דוד וסמכה ברו"הק שנאמר סומך ה' לכל הנופלים כדאיתא בגמרא נמצא שהנו"ן היא סמיכה לכנ"י בסדר הא"ב הרומז על חסד וגם הנו"ן היא חרב נוקמת נקם ברית כשהוא בהיכוך אתווין בסדר תשרק שהיא גבורה כנ"ל ועד"ז יבואר הכתוב ויסע מלאך אלהים כו' ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם ר"ל הענן רומז להב' נונין דהיינו הנו"ן שהיא סמיכה לכנ"י נסע מפניהם ור"ל כסדר הא"ב שהוא חסד והנו"ן השני' שהיא חרב נוקמת הלך לאחוריהם ור"ל בסדר תשרק שהוא גבורה לעשות נקמה במצרים ועפי"ז יבואו אלו הפסוקים על נכון כי כתיב בכרשה הקודמת בסופה וענן ה' עליהם יומם בנסעם מן המחנה פי' וענן ה' היא הנו"ן שהיא סמיכה לכנ"י עליהם יומם שהוא חסד אבל כשהיו ח"ו התעוררות הגבורות היתה הנו"ן הפוכה בסדר תשרק שהוא חרב נוקמת והנה כבר ביארנו זה שבני ישראל לא היו נוסעים ממקום חניתן עד שראו התעוררות הגבורה ח"ו וזה הי' כוונתם במסעות לקבל עליהם עול גלות ממקום למקום ולזה אמר הכתוב בנסעם מן המחנה ר"ל שהיו התעוררת הדינים ועל זה עשה תיכף סימן דהיינו נו"ן הפוכה הרומזת על זה וזש"ה ויהי בנסוע הארון דהיינו שנתחייבו גלות וכיון שקבלו עליהם תיכף נתגלו הרחמים והחסדים והגבורות נהפכים על שונאי ישראל ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך ולא כנ"י וינוסו משנאיך מפניך שלא יתקיימו עצתם על זרע ישראל ובנוחה יאמר ר"ל כשנחו דהיינו שהי' כולו חסד והי' הנו"ן שהיא סמיכה לכנ"י דהיינו כסדר הא"ב אמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל ר"ל אלפ"י דהיינו בסדר הא"ב שהוא כולו חסד והגבורות ימתקו בשרשן אמן.

א"י ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך כו' פרש"י עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו כו' להבין קצת הנונין הפוכו' למה הנון הפוכה כזה ׆ דהיינו הרחב למעלה והקצר למטה דהוא כדמות יו"ד למטה הוה לה להיות הפוכה כדרכה כזה ׆ דהיינו הקצר כדמות יו"ד למעלה והרחב למטה יע"ד הידוע מספרי קודש דשם הוי' הקדוש כסדר הוא רחמים גמורים וה' האחרונה יונקת מהוי"ו והוי"ו מה' הראשונה וה' ראשונה מהיו"ד של השם הקדוש ובאם חלילה כשנתהפך ע"י מעשה התחתונים אז חלילה השפעה אינה יורדה להה' תתאה אז חלילה כביכול פגם והריסה בקומה העליונה כמבואר שם כל מקים שהוי' מהופכת מרמז לדין כמבואר בכוונת המן שאמר כל "זה "אינינו "שוה "לי שהפך השם שיהיה היו"ד למטה ח"ו לגרום דין על ישראל וזה מרמז כאן בנו"ן הפוכה שמורה שנתהפך חלילה הוי' ביויד למטה כמו שהנו"ן הפוכה ביו"ד למטה מרומז על זה שנתהפך הוי' ביו"ד למטה והתפלל משה שיתהפך הוי' ויהיה היו"ד למעלה וזה ויהי בנסוע הארון שמורה חלילה על דין ויאמר משה קומה ה' פי' שע"י תפילתו היה הקימה העליונה כסדר וזהו קומה ה' פי' שיקום השם הוי' כסדר ביו"ד למעלה ונתקנת הקומה שיהיה השם הוי' כסדר כנ"ל ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך שלא יהיה שליטת החיצונים חלילה רק רחמים גמורים.

ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ה' וכו'. כי נסיעה הוא שהאדם יוצא לדרך ולא יודע מה יולד לו צריך להרעים ולצעוק לה', וזה שקודם כל נסיעה היו תוקעין תרועה, כי תרועה היינו קול רעם וגם ביו"ט היו תוקעים, כי בשינוי הזמן צריך האדם לצעוק לה' שישמרו מכל דבר רע שיבא נגדו, ועתה שהתחילו לנסוע לארץ ישראל ונסע הארון, קודם כתיב ויאמר משה קומה ה' היינו שהתחיל להתפלל שיהיה נסיעה הזו לשלום מכל פגע רע בדרך.