פירוש על במדבר 10:7

ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו: י"ל בזה ע"פ ששמעתי אומרים בשם הרב המנוח מוה' נחמן הראדינקער ז"ל כי כשאדם הוא בקטנות ויודע ומבין זה יבין פי בוודאי יש בעולם שהם אז בעת ההיא בבחי' גדלות ויכלול א"ע עמהם וזה י"ל שמרומז בפסוק ובהקהיל את הקהל היינו כשהקהל הם ביחוד ובאהבה ומקורבין אחד אל אחד אזי כשאחד הוא לפעמים בבחי' קטנות אעפ"כ לגדלות יחשב בהכלל עצמו אל הכלל ושם יש בוודאי בחי' גדלות אזי נמשך אליו ג"כ וזהו תתקעו ולא תריעו היינו לא תחשב לבחי' שבירה וקטנות רק נעשה מזה חיבור ויחוד והוא בחי' חסד בחי' תקיעה ולא בחי' דין וקטנות וזהו ולא תריעו והבן וגם יש עוד בזה דרך עמוק בשם אא"ז זללה"ה ומובא בספר תולדות יעקב יוסף כשאדם הוא בקטנו' הוא כדי להעלו' מדריג' השפלי' והתחתונים וזהו ובהקהיל את הקהל דהיינו העם היינו מדריגת השפלים הנקרא בשם עם אזי יתקעו ולא תריעו נעשה מבחי' תרועה בחי' תקיעה והרמז בזה להקהיל את העם:

ובהקהיל את הקהל וגו'. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת", מַה מִּקְרָא הָעֵדָה תּוֹקֵעַ בְּב' כֹּהֲנִים וּבִשְׁתֵּיהֶם — שֶׁנֶּאֱמַר "וְתָקְעוּ בָהֵן" וְגוֹ' — אַף מַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתֵּיהֶם, יָכוֹל מַה מַּסַּע הַמַּחֲנוֹת תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ, אַף מִקְרָא הָעֵדָה תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ — וּמֵעַתָּה אֵין חִלּוּק בֵּין מִקְרָא הָעֵדָה לְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת — תַּ"ל "וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל" וְגוֹ', לוֹמַר שֶׁאֵין תְּרוּעָה לְמִקְרָא הָעֵדָה, וְהוּא הַדִּין לַנְּשִׂיאִים, הֲרֵי סִימָן לִשְׁלָשְׁתָּם, מִקְרָא הָעֵדָה בִּשְׁתַּיִם וְשֶׁל נְשִֹיאִים בְּאַחַת — וְזוֹ וָזוֹ אֵין בָּהֶם תְּרוּעָה — וּמַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתַּיִם עַ"יְ תְרוּעָה וּתְקִיעָה (ספרי):

לפי שהוא אומר. דקשה לרש"י חדא הא כתיב לעיל ותקעו ונועדו וגו'. ועוד מהיכי תיתי תקיעה ותרועה ותקיעה דצריך למכתב תתקעו ולא תריעו. ומתרץ לפי שהוא אומר והיו לך וגו':