פירוש על במדבר 12:14

ויאמר האספו ואגידה לכם. מהו האספו. הטהרו. כמו תסגר שבעת ימים וגו' ואחר תאסף (במדבר יב יד). וכמו ונשא ידו אל המקום ואסף המצורע (מ"ב ה יא). אמר להם הטהרו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. בקש לגלות להם את הקץ. מיד נגלה עליו שכינה. כיון שראה את השכינה. התחיל מצוה אותם על ייחודו. אמרו לו וכי כלום אנו חשודין לפניך על יחוד השם. שאתה מצוה אותנו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו ד). בישראל אבינו מדבר. מיד ענה הוא בלחש. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. הם אמרו ששה מלות בלחש ולא בקול. בלחש משום כבוד יעקב אבינו שאמרו. ולא בקול משום כבוד משה רבינו שלא אמרו. ועיקרו בפסחים. והוא ענה ששה מלות. הכל שנים עשר. כנגד השבטים. לפיכך נהגו ישראל לומר בקריאת שמע ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ואביה ירק כו' דיו מן התורה וקיי"ל כרבנן דר"ט אף מופרך ק"ו אמרינן דיו ואע"ג בממון י"ל אין עונשין מ"ה הבנוי ע"פ תכונת קולא וחומרא ודווקא בכלל מאתים מנה כי ההוא דעל הפתיחה חייב כו' עונשין מ"מ קי"ל כרבנן בכ"מ דמיפרך נמי אמרינן דיו בקרי של זב מטעם דא"א בלא צחצוחי זיבה וער"מ ז"ל פ"א הי"ד ממטמאי משכב ומושב ולפ"ז חופר אין קונה דאמרינן דיו דלא קונה כ"א כמו שגומר אחר כסף ועיין בקרבן אהרן במדת אהרן בזה. ואם הק"ו מב' מלמדין אם נאמר דיו כשניהם כתבתי בס' ג"ו מזה ועיין ברא"ש ז"ל ב"ק פ"ק אבנו סכינו ומשאו התם דומה ממש לבור נותנין כל חומרת וקולת בור משא"כ בעלמא וודאי אמרינן דיו כשני המלמדין דשניהם הם עיקר הלימוד ומה חזית דאתחיל מהאי.

הן כסף וגו' ואיך נגנוב מבית אדוניך. תני ר' ישמעאל זה אחד מעשרה קל וחומר. הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה (שמות ו יב). הן בעודני חי וגו' ואף כי אחרי מותי (דברים לא כז). הלא תכלם שבעת ימים (במדבר יב יד). כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיה יב ה). הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעילה (ש"א כג ג). ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה וגו' (ירמיה יב ה). הן צדיק בארץ ישולם אף כי רשע וחוטא (משלי יא לא). בשושן הבירה הרגו היהודים וגו' בשאר מדינות המלך מה עשו (אסתר ט יב). ואיך נגנוב מבית אדוניך.