פירוש על במדבר 13:19

ומה הערים א'שר הוא י'ושב ב'הנה ר"ת כמו א'יכה י'שבה ב'דד ה'עיר ג' במסורה אשר יעשה האדם לחטוא בהנה הערים אשר הוא יושב בהנה אשר אתה בוטח בהנה דהנה ב' ראשי מחטיאים הם א' חברא ושכונת הרעים לכן שבחו ההתבודדות וכ' הרמב"ם בהלכות דיעות שאם כל בני עירו חטאים יתבודד ביערות והב' סר בטחונו מה' ובוטח באדם או בעצמו עשרו וגבורתו ועל זה הזהיר הכתוב ארור הגבר אשר יבטח באדם הן בעצמו או חבירו אדם מיהת הוה ושם בשר זרועו פי' התחברותו עם בשר הוא אדם הגשמי הנקרא בשר וע"י שני אלו מן ה' יסור לבו וע"כ במדה מודדין לו שיהי' כערער בערבה בלי התחברות סוף שישנאהו אוהביו ולא יראה כי יבוא טוב הפך בטחונו יהי' עתה מצפה לתשועה ולא תשיגהו וזהו אשר יעשה האדם לחטוא בהנה פי' הגרם שעשה האדם לחטוא הם הערים אשר הוא יושב בהנה ע"י התחברות ועוד שנית אשר הוא בוטח בהנה דהי' לו לבטוח בה':

הבמחנים. תַּרְגּוּמוֹ "הַבְפַצְחִין", כְּרַכִּין פְּצוּחִין וּפְתוּחִין מֵאֵין חוֹמָה:

הטובה היא אם רעה אמר רבי אברהם (אבן עזרא על במדבר י״ג:י״ח) אם הארץ טובה שהאויר שלה טוב והמים טובים וחזר ואמר השמנה היא לעשות חטה ופירות רבים והנכון כי הטובה כוללת כל הטובות ו"רעה" כל הרעות בכללן אבל יתכן בארץ הטובה שתהיה שמנה ופירותיה שמנים וימצאו בה הדברים השמנים פנג ושמן ותמרים ותאנים וכיוצא בהם או שתהיה טובה ורזה וצריכה גשמים תדיר ולהעדר ולהזדבל מאד ויהיו פירותיה נוטים ליובש ואע"פ שהם טובים ומתקיימים יותר מן השמנים ושם ימצאו הפירות הרזים הרבה מאד כאגוזים והלוזים והתפוחים והחרובין ופירות היערים והנה יכלול אם היא ארץ שמנה כמישור או ארץ רזה כהרים אבל אונקלוס תרגם העתירא היא אם מסכנא כי יש ארצות אשר יושביהן עשירים מפני הזול המצוי ביניהן ושכיניהם רוכליהם בכל הטוב הנמצא בהם ויש ארצות צריכות לשכונותם ויושביהן קצרי יד והן טובות לא רעות כלל וטעם והתחזקתם ולקחתם (במדבר י״ג:כ׳) שלא יפחדו בלקחם מפרי הארץ פן יכירו בהם שהם מרגלים: