פירוש על במדבר 14:40

אל ראש ההר. הוּא הַדֶּרֶךְ הָעוֹלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

אל המקום אשר אמר ה' - וצונו ללכת שם לירש את הארץ.

וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום. הוקשה לא"א הרא"ש יצ"ו כיון שאמרו כל המרד הזה נתנה ראש ונשובה מצרימה למה אמרו אחר כן הננו ועלינו כ"ש אחר שנגזר עליהם שימותו במדבר שיותר היה להם לחזור. ומפרש הוא שזו היא עיקר כוונת יוצאי מצרים משעה שעברו הים וראו כל מצרים שמתו בים אמרו מה לנו לילך לכבוש ארץ ז' עממים אשר כגובה ארזים גובהם ונניח ארץ מצרים שנכבשה לפנינו כי מתו כל אנשיה ולא נשארו בה כי אם נשים וטף ועוד כי בה נתגדלנו וחן המקום על יושביו וזה טעם ויסע משה את ישראל מים סוף שהסיעם בעל כורחם מהטעם שאמרתי וזו המחשבה הרעה היתה לכל התלונות שהתלוננו במדבר לבקש תואנה איך יתנו ראש לשוב וכאשר באו למדבר פארן הסכימו לשלוח מרגלים אמרו אולי יסכים השם על ידינו שנחזור וכאשר חזרו המרגלים והגידו להם תוקף אנשי הארץ וגבורתם אמרו נתנה ראש וגו' ולא במרד בהק"בה אלא נבקשה פניו שיסכים על ידינו וכשראו שאי אפשר בשום ענין שתתקיים עצתם אמרו הננו ועלינו: