פירוש על במדבר 16:4

וישמע משה ויפול על פניו וכו'. הנ"ל בזה עפ"י הידוע מספרים הקדושים ענין נפילת אפים הוא בחינת מסירת נפש. לכן עתה בעת המחלוקת הי' משה ירא לבל יהי' עונש עליהם אשר פגמו בכבודו לכן נפל על פניו להיות במס"נ והיה בעיניו כלא כי כל העומד לשרוף כשרוף דמי לזאת הסיר מהם העונש כ"כ כאשר ידוע מעלת משרע"ה שהי' עניו מכל אדם ותמיד הי' במס"נ עבור ישראל כמ"ש מחני נא כו'. וכן כל צדיק הדור עיקר העבדו' להיות במס"נ עבור כנ"י ועי"ז יעורר רחמים עליהם לבקש ולהתפלל על כל צרכיהם. וז"ש בגמ' עבדות אני נותן לך. ר"ל עבדות חדש כי עד עתה היית משגיח רק על עצמך לא כן עתה צריך אתה להשגיח עלהכלל:

ויפל על פניו. מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁכְּבָר זֶה בְיָדָם סִרְחוֹן רְבִיעִי, חָטְאוּ בָעֵגֶל, "וַיְחַל מֹשֶׁה" (שמות ל"ב), בַּמִּתְאוֹנְנִים, "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה" (במדבר י"א), בַּמְּרַגְּלִים, "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם" (שם י"ד), בְּמַחֲלָקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו, וּפִיֵּס עָלָיו אוֹהֲבוֹ פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ, כְּשֶׁסָּרַח רְבִיעִית, נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי הָאוֹהֵב הַהוּא, אָמַר עַד מָתַי אַטְרִיחַ עַל הַמֶּלֶךְ? שֶׁמָּא לֹא יְקַבֵּל עוֹד מִמֶּנִּי (תנחומא):

ויפול על פניו ולא ויפלו כי אהרן במוסרו ובקדושתו לא ענה דבר בכל המחלוקת הזו ויהי כמחריש וכמודה שמעלת קרח גדולה ממעלתו אבל הוא עושה כדבר משה ומקיים גזירת מלך: