פירוש על במדבר 16:9

המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל כו'. יבואר על פי הידוע במעלת הענוה כמ"ש אני אשכון את דכא. וז"ש כי אתם המעט מכל העמים כי הקב"ה בחר בעמו ישראל מחמת שהם מועטים וקטנים בעיניהם. ולזה האדם בגשתו להתפלל צריך להשפיל עצמו נגד הבורא ב"ה כמ"ש א"א ע"ה הנה נא הואלתי לדבר ואנכי עפר ואפר בהתחלת התפלה אנכי בעצמי כמו עפר ואפר. לכן כשהן עולין עולין עד לרקיע שתפלתם נוחה להתקבל למעלה ברצון. ולזה הסמיכ' בתפלה ונפשי כעפר לכל תהיה פתח לבי בתורתך. וז"ש ויגש אליו יהודה כו' מצינו הגשה לתפלה וזהו ההכנה לתפלה בלב נשבר כמ"ש מקודם האלהים מצא את עון עבדיך שיודע בעצמו מה שפגם בעונותיו העצומים כו'. ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני. כי השם אדנ"י היא השכינה הקדושה אשר הנהגת העולם ע"י בעולם השפל כמ"ש למען מקדשך השמם למען אדנ"י. וכל אדם יש לו חלק אלהי ממעל. והאדם מתפלל בכח השם הזה בי אדני ידבר נא עבדך דבר כו'. וזה ג"כ כאן במשרע"ה בראותו בעדת קרח שהיו בהתרוממות להיות כאו"א רוצה בכהונה גדולה ולדחות את אהרן מעבודתו לזאת אמר המעט מכם כי הבדיל. פי' כל המעלה הזאת זכיתם להבדיל אתכם מעדת ישראל הוא רק מחמת המיעוט והשפלות אשר בכם. ועתה מה תעשו כי יפקוד עליכם כו':

לעמוד לפני העדה, מכאן שהשיר על הדוכן הי' בעמידה:

ולעמד לפני העדה. לָשִׁיר עַל הַדּוּכָן: