פירוש על במדבר 17:12

ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכת. שלא יאמרו ממה של פורענות הוא, ויעשו בו נסים הרבה, כיוצא בו הקטורת נשרפו עליו נדב ואביהוא, שלא יאמרו קטורת של פורענות הוא, לפיכך ויתן את הקטורת ויכפר על העם (במדבר יז יב). וכן הארון פרץ ה׳ פרץ בעוזא (ש״ב ו ח), ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה׳ (ש״א ו ט), לפיכך נתברך בו עובד אדום, שנאמר ויברך ה׳ את בית עובד אדום (ש״ב ו יא).

ויקח אהרן כאשר וגו'. פירוש סמוך לדיבורו של משה ללמדך שלא שהה אפילו רגע. עוד ירצה לצד שהענין כאן הוא הפך הדין להקטיר קטורת חוץ לזמנו וחוץ למקומו, לזה אמר ויקח אהרן וטעם ויקח הוא כאשר דבר משה פירוש על פי נביא, ויאמן נביא כשיאמר לעבור על מצוה אחת ממצות התורה לפי שעה, וכאליהו בהר הכרמל (מ''א י''ח):

ויתן את הקטרת. אמר ר׳ יהושע בן לוי, בשעה שעלה משה למרום כל אחד מהמלאכים נעשה לו אוהב ומסר לו דבר, ואף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם, ואומר ויעמוד בין המתים ובין החיים, אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע ^זלא ידעתי למה לא הביא הראיה מפסוק הקודם ממ"ש משה אל אהרן קח את המחתה ושים קטורת וכפר עליהם, וזה היה ראיה יותר מכרחת מהראיה שמביא מפסוק זה שמספר רק מעשה אהרן, משא"כ בפסוק הקודם הוי צווי דמשה. ואולי ניחא ליה להביא פסוק זה משום דבו נאמר ויעמוד בין המתים ובין החיים שזה יותר מפורש לענינו, ובודאי עשה כן ע"פ צוויו של משה, משא"כ פסוק הקודם אפשר לומר דמשה צוה להקטיר קטורת רק לעשות נ"ר להקב"ה ופן ואולי ירחם, ודו"ק.
גם י"ל דעיקר הראיה הוא מן ויעמד בין המתים וגו' והכונה דהנגף – מלאך המות – עמד על עמדו ולא עשה עוד מאומה וכמו ויך שלש פעמים ויעמד (מ"ב י"ג, י"ח), ודבר זה מסר לו המה"מ דאין לו שליטה בשעת הקטרת הקטורת. .
(שבת פ"ט א׳)