פירוש על במדבר 17:14

ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות. הנה נמצא כל שיורד קדושה לעוה"ז אינה באה בחינם אלא בדמין סגיאין, ונפשות רבות מישראל. כמו שמצינו קודם שזכה דהע"ה לידע מקום המקדש כמה נפשות נעדרו וכמה צער היה.וכן היה הענין הזה קודם שזכה העולם שיתברר נפש אהרן הכהן, כי לא נתברר עד אחר המחלוקת בהמטות כידוע. והיה ג"כ בדמין סגיאין היינו ט"ו אלף כי ארבעה עשר אלף ושבעה מאות מתו במגפה, ומאתים וחמישים במחלקותו של קורח וחמישים איש היו בני ביתו של קורח ודתן ואבירם. וזה נרמז בפסוקי בריאת האור, כי מן ויאמר אלקים יהי אור עד גמר בריאת האור נמצא ט"ו אלפין לרמוז שקודם שיצא האור של אהרן הכהן מבורר בעוה"ז, נחסרו ט"ו אלף נפשות מישראל, ואח"כ יצא האור של אהרן הכהן מבורר.

מלבד המתים על דבר קרח. למדנו שגם הר״ן איש מתו במגפה וכמש״כ לעיל ח׳ י״ט שיצא אש מאת ה׳ ונקרא גם זה נגף ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת ב״י אל הקודש. ולא אש הקטרת אכלתם:

ויהיו המתים בעת שעמד אהרן בין המתים והחיים היו המתים י"ד אלף ושבע מאות, והגם שכבר אמר ותעצר המגפה דהיינו שהמשחית לא הכה יותר אבל הלא באין ספק היו הרבה שנגף אותם המשחית והיו חולים וגוססים ולא מתו עדיין, וע"ז לא היה די בקטורת שהקטיר אהרן וכמבואר בזהר פ' וירא בדבר שהי' בכפר טורשא, שבטל רב אחא את הדבר ע"י אמירת פ' קטורת בארבע רוחות העיר, ואח"כ היה צריך ללכת ביחוד לרפאות את החולים שהוכו מן הדבר, ובזה לא הספיק זכות אהרן לבד רק אחר ששב אהרן אל משה והשתתף משה עמו בתפלה אז המגפה נעצרה, ר"ל שגם אלה שהיו נגפים נרפאו וחיו עד שלא העדיף על מספר המתים שהי' בעת שבא אהרן אל תוך הקהל אף אחד, אמנם מ"ש מלבד המתים על דם קרח, כי במד' אומר שמ"ש הרומו מתוך העדה הוא מלשון תרומה שה' הודיע למשה שלא נמצא ביניהם צדיקים רק א' מארבעים שהוא שעור תרומה של עין יפה, והמותר ראוים לכליה, וע"י הקטורת מתו א' מארבעים והמותר נשארו, וזה בחסדי ה' שנחשבו אל החשבון גם המתים על דבר קרח שהיו ס"ה ארבעה עשר אלף ותשע מאות וחמשים, שהוא קרוב מחלק ארבעים משש מאות אלף, ועז"א מלבד המתים על דבר קרח, וכ"כ המקובל אזולאי בעל חסד לאברהם. והנה אלה היו ראוים לכליה בפעם הראשון וע"י תפלת משה שאמר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף לא מתו רק ר"ן אנשים שהם חלק ששים מט"ו אלף, כתרומה של עין רעה, ורמז כ"ז במ"ש מלבד המתים על דבר קרח: