פירוש על במדבר 17:22

וינח משה את המטות כו' דהנה הקב"ה הראה למשה דור ודורשייו כו' למה זה כדי להמשיך עליהם אור משורשו והגם שהראה לו גם דור ומחריביו ולצניו לימשך משם אליו ניצוצות הקדושה שלא תהיה להם כח כ"כ להרע. והנה ידוע כי מ"ט שערי בינה נתנה למשה והוא עניו ונקרא חכם. וזה וינח משה את המטות הם המושלים בכל דור פרנסי הדור לפני ה' הוא הבינה שוריש התשובה כמו ולבבו יבין ושב ושרשו משם אהי' שהוא שורש להתגלות שם הוי' דנקרא על הויות העולמות אהי' לשון להיות הויה וע"כ הוא שורש תשובה אהי' טוב כי הוי' מי שקיים תרי"ג מצות שמי עם יו"ד ה"א כו'. ומי שלא נשלם בהוי' צריך בשם אהי' לתקן להיות שלם בהוי'. וזה וינח כו' לפני ה' באהל העדות הוא חכמה ג"כ כי הוא נקראת אהל לשון אור. העדות נסים ונפלאות כנ"ל. כי איתא פליאות חכמה ע"כ משם הוא שורש הנפלאות שיהי' יכולם לפעול תמיד נפלאות:

[עוד לפסוק] וינח משה את המטות כו'. לכאורה הוא מיותר הל"ל רק ויעש משה כאשר צוהו ה' ע"כ נראה רמז. דהנה מטה לשון גבורה כמו בפרעה במדרש על המטה וכן במשה מזה שבידך אתה חייב ללקות. והנה ידוע תשובה קדמה לעולם כי לולא כן א"א להתקיים אם ח"ו לא היה מועיל והנה הוא רחמים גדולים אעפ"כ מרומז בה דין אם לא ישובו רק השורש הוא רחמים כדי שישובו ויכופרו ע"כ התשובה שורש הדינין הגם שבעצמה היא רחמים כנ"ל. והנה תשובה מבינה כדכתיב ובלבבו יבין ושב קדמה לעולם חסד יבנה ואיתא הבן בחכמה כו' כי הכל רעין דלא מתפרשין הוא שכל. והנה איתא בס"י פליאות חכמה משם בא פלאי פלאות (וכדאיתא בספר שער אורה) וזה וינח משה את המטות הם הגבורות לפני ה' הוא שורש התשובה שקדמה לעולם אשר יתב' נקרא הוי' על שמהוה העולמות באהל העדות הוא החכמה האהל לשון אור כדאיתא [ברש"י במס' שבת על ומשה יקח את האהל] העדות הוא פלא כמו פרכת העדות על הנס של נר מערבי. וי"ל וינח לשון נייח כי כשהגבורות נמתקים בשורשם ע"י פלא כנ"ל לא מבעי' שאין דין אדרבה בא הדין על שונאי ישראל וגם בא פרנסה בריוח כשנמתק הצפון בא מצפון זהב שולחן בצפון ונפתח הרעה על שונאי ישראל וזה וינח משה את המטות כו' כנ"ל:

באהל העדות. ללמד שנתן והניח לפני העדות כמו שנצטוה: