פירוש על במדבר 17:28

כל הקרב הקרבאל משכן ה' יומת. יבואר עפ"י מ"ש אם האדם הוא בתכלית השלימות ואין לו עוד שום תאוות היצר אין לו עוד חיות בעוה"ז. וזה הענין שהיה בדוד המע"ה שאמרו לו עבדיו יבקשו למלך כו' ותהי לו סוכנת לכבוש היצר למען היות לו עוד חיות בעוה"ז כמבו'במ"א. וז"ש כי רגע באפו חיים ברצונו כי זה הי' רצון הבורא ב"ה להיות לאדם מלחמת היצר כדי שיהי' לו עוד חיות בעוה"ז. וזה גם כן מ"ש כאן כל הקרב כו' יומת כי כבר נגמר פעולתו בעוה"ז האם תמנו לגוע. האם באנו לתכלית התמימות לגוע. וז"ש חסדי ה' כי לא תמנו. פי' זהו החסד הגמור שאיננו בא לתכלית התמימות ויש לו עוד מלחמת היצר כדי שיהי' לו עוד חיות בעוה"ז כנ"ל:

[השמטה:] כל הקרב כו' בפי' הפ' האם תמנו לגוע. תחלת הדבר נשמעו מפי רבו אדומ"ו הרב מוהר"ר ישעי' זלה"ה אבד"ק פרשעדבארז אשר אמר טרם הפרדו האם תמנו כו' האם השגנו מעלות השלימות אשר האדם צריך להשיג בחייו אז יכול להיות מוכן ח"ו לגוע. והרב המחבר זלה"ה סיים דבריו בזה חסדי ה' כי לא תמנו. זהו חסד הבורא כ"ז שהאדם איננו עוד בשלימות הראוי למען יחי' עוד:

כל הקרב הקרב וגו'. אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִהְיוֹת זְהִירִין בְּכָךְ, כֻּלָּנוּ רַשָּׁאִין לְהִכָּנֵס לַחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶחָד שֶׁיַּקְרִיב עַצְמוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְיִכָּנֵס לְתוֹךְ אֹהֶל מוֹעֵד יָמוּת: