פירוש על במדבר 18:14

כל חרם בישראל לך יהיה. כל מי מישראל שיחרים סתם שום דבר מנכסיו נאסר לו ולכל ישראל ויהא לכהנים העובדים באותו משמרת. ובמקום אחר הוא אומר (ויקרא כ״ז:כ״א-כ״ב) כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו. ואם פירש לש"י יתננו לבדק הבית, ודרשו רז"ל במעשה קרח באשה אחת שהיתה לה רחל באתה לגזזה ובא הכהן אצלה שתתן לו ראשית הגז, כשילדה בכור נטלו כהן, ראתה שהדבר כן שחטתה, בא כהן נטל המתנות, אמרה יהא בשר זה חרם, נטל הכל.

כל חרם וגו׳. תניא, החרמים כל זמן שהן בבית בעלים הרי הן כהקדש לכל דבריהם, שנאמר (פ׳ בחקתי) כל חרם קודש קדשים הוא לה׳, נתנן לכהן, הרי הן כחולין לכל דבריהם, שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה ^מוענין חרמים ידוע בפ' בחקתי שמחרים אדם מכספו וחפציו שיהיו קודש לה', וכל זמן שהיא בבית בעלים הם כהקדש ומועלין בהן, ומשבאו ליד כהן הוו כשאר ממונו ויכול למוכרן לכל מי שירצה, ויליף מלשון לך יהיה שתהא ברשותך כשלך ממש. ועיין בערכין כ"ח א' באה עוד דרשה על פסוק זה, החרים מטלטלין נותנן לכל כהן שירצה, ר"ל אף לא לכהני המשמר, שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה, ופירש"י לאהרן קאמר רחמנא וכל זרעו בכלל, עכ"ל. אבל לא קי"ל כן, אלא צריך ליתן לכהני המשמר, ולכן השמטנו דרשה זו. .
(בכורות ל"ב א׳)

כל חרם בישראל לך יהיה.
ספרי שם. אין לי אלא חרמי ישראל, חרמי גוים נשים ועבדים מנין וכו׳.
עיין בספרי פ׳ קרח פסקא קי״ז דגם של נכרים לכהנים, אף דדעתן לשמים כמבואר מנחות דף ע״ג ע״ב וערכין דף ו׳ ע״א.