פירוש על במדבר 19:20

ואיש אשר יטמא וגו'. אִם נֶאֱמַר מִקְדָּשׁ לָמָּה נֶאֱמַר מִשְׁכָּן? כו' כִּדְאִיתָא בִשְׁבוּעוֹת (דף ט"ז):

כי את מקדש ה' טמא. פי' כאשר מקדש ה' טמא כמו כי יקרא קן צפור. והזכיר הכתוב כרת ב' פעמים ועל דעת רבותינו לחייב במשכן אהל מועד ובמקדש בית עולמים. ואפשר כפי פשוטו כי את מקדש ה' קדשי הקרבן כי כבר חייב כרת באוכל מזבח השלמים אשר לה' וטמאתו עליו וכאן חייב על מי שלא נתחטא ביום ג' וביום ז' אע"פ שטבל ויהיה מקדש קדשי ה' כמו את מקדשו ממנו ופירש כרת בפרשה על טומאת מקדש וקדשיו. והנכון בעיני כפשוטו כי הכרת הראשון בנוגע במת כמו שאמר כל הנוגע במת בנפש והשני במאהילים שלא נגעו כי פי' ואיש אשר יטמא בכל אלה הנזכרים ולא יתחטא:

ואיש. איש – למעוטי קטן מכרת ^קכאשאם נטמא ולא נתחטא ונכנס למקדש אינו חייב כרת, אבל עיקר טומאת מת שייך גם בקטן כמש"כ לעיל בפ' י"ח בדרשה ועל הנפשות. .
(ערכין ג׳ א׳)