פירוש על במדבר 19:6

ולקח. נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן (פ׳ בא) ולקחתם אגודת אזוב, מה להלן שלשה קלחים, אף כאן שלשה קלחים ^לבושם בודאי ג' קלחים כיון דכתיב אגודה ואין אגודה פחות מג' כמבואר בסוכה י"ג א', וכך מבואר בפי"א מ"ט דפרה מצות אזוב שלשה קלחים [שרשים] ובהם שלשה גבעולין, כלומר גבעול בכל קלח, וגבעול הוא קנה האמצעי שהזרע בראשו, וברש"י בשבת ק"ט ב' יש בענין זה ט"ס נמרץ ולולי תקונו נראה היפך הענין, וז"ל ובהן ג' גבעולין, בכל קלח ג' גבעולין קנים דקים כעין של קנבוס, עכ"ל, וצריך לתקן, בכל קלח גבעול, גבעולין [ר"ל מהו גבעולין] קנים דקים וכו'. ודו"ק. [ספרי].

ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת. שני תולעת הוא צמר צבוע בתולעת הוא שקורין גרא"נה בלעז. וכבר בארנו עניין אלו המינים בפרשת מצורע:

ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת וגו׳.
ספרי שם: ולקח הכהן נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן לקיחה מה לקיחה האמורה להלן שלשה אף לקיחה האמורה כאן שלשה.
עיין פרה פי״א, דאף דבעי גבי איזוב ג׳ קלחים, מ״מ אם היו הג׳ בקלח אחד כשר, עיין בעה״מ פ״א דסוכה על דף י״ג ע״א, דשם הטעם דאגד גם בידי שמים הוה אגד, ועיין בהשגות הר״א שם ותוס׳ שם דס״ל דגבי איזוב לא מעכב האגד לכ״ע, אך בירושלמי פ״א דיומא ה״א משמע שם דמעכב האגד רק דגבי פסח מצרים אין האיזוב מעכב, ועיין תו״י יומא דף מ״א ע״ב ד״ה כדי, אך שם קאי אאיזוב שנותן לתוך שרפת הפרה, ועיין בספרי פ׳ חקת פסקא קכ״ד וכמש״כ, ועיין בדברי רבינו בהל׳ פרה פי״ב ה״ד דפסק שם דגם שנים כשר אף דבגמרא מבואר דפסול, אך שם ר״ל דהאגד פסול ורבינו ר״ל דלא גרע מלא אגדן.