פירוש על במדבר 23:12
מאור ושמש
ויען ויאמר הלא את אשר ישים ה' בכי אותו אשמור לדבר. ויש להבין דהול"ל את אשר שם ה' בפי בלשון עבר דהא בלק אמר לו מה עשית לי לקוב אויבי לקחתיך והנה ברכת ברך והל"ל מה אעשה כל אשר שם ה' בפי אותו דברתי מה זה לשון להבא אשר ישים עוד יש לעיין דהול"ל אותו אדבר מה לשון אשמור לדבר עוד נשים לב מה לשון ויען ויאמר הול"ל ויאמר הנא את אשר כו' מה ויען. ונראה בזה בדרך פשוט ע"פ מאמר חז"ל מברכותיו של אותו רשע ניכר מה הי' בלבו לקללם ביקש לומר שלא יהי' להם בתי כנסיות ובתי מדרשות ובסוף אמר להם על כרחו מה טובו אהליך יעקב וכו' שיהי' להם בתי כנסיות ובתי מדרשות. וכן כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים כלם היו בלבו להיפוך ע"ש והנה בלעם הרשע ראה ששם הקב"ה בפיו ברכות לישראל ובאמת הי' הוא שונא לישראל יותר מבלק ואמר לבלק שיתן עצות בנפשו שכל מה שיאמר לו הקב"ה ברכות לישראל יחשוב הוא בלבו קללות היפוך הברכות שישים בפיו. ובזה לא יהיו הברכות כלל כי אחרי כוונת הלב הן הן הדברים וזהו ויען פי שהי' לו עינוי מהברכות שבירכם בע"כ ששם ה' דבר בפיו. ויאמר הלא את אשר ישים ה' בפי מכאן ולהלאה כל אשר ישים ה' בפי אותו אשמור פי' כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לשון לא תעשה. וכן כאן פי' אשמור לדבר לשון לאו פי' שהכוונה שלי יהי' לאו לשון שמירה הוא לאו כנ"ל. וזה אותו אשמור לדבר שיהי' כוונתו לאו. דהיינו שלא יקיימו הברכות אבל הקב"ה מיפר עצת רשעים וכששם הברכות בפיו הי' מוכרח לדבר ולא הי' יודע כלל מה שמדבר כנ"ל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
דברי אמת
מה שפעם אחת השיב אותו אשמור לדבר ופעם שנית אותו אעשה ובשלישית אותו אדבר. דהנה שמעתי מפי רבי ז"ל מה שאמר אותו אשמור לדבר דאם מזדמן לאדם מעשה טוב ויש לו גאוה ומהרהר תמיד שכן ראוי להתנהג וכן אתנהג. ח"ו אפשר לקלקל או שהוא מקולקל ממילא אם בא גאוה והתפארות לאדם מאיזה פעולה. או שום חסרון בה. וזה אומרו אותו אשמור לדבר ואהרהר תמיד לדבר כן לקלקל בזה שלא תפעול הברכה זה שמעתי. והנה בלק סבור שבזה יקלקל והאמת אם הפעולה הוא טוב אין כת לקלקל. וכדאיתא ברעי' מהימנא על עבירה מכבה מצוה ולא תורה. אם המצוה נפעל ע"פ האמת וכן מצות ת"ח הוה כמו תורה שאין כח בעבירה לקלקל ולכבות וכן כאן. והנה כשראה בלק שהוכרח לברכם פעם שנית שהבין שהיו תנחומין של הבל כיון שלא פעל בזה שלא לברכם עוד. הוצרך לומר תירוץ אחר אותו אעשה פי' אעבוד בשכל ובכוונה לקלקל ד"ל. ואח"כ שלא פעל גם בזה כי ברכם פעם שלושית ולא פעל במה שרצה לעשות פעולת שקר לקלקל כי הי' ראוי עכ"פ לפעול שלא לברך עוד [ואעפ"כ ברכם] הוצרך ע"כ להודות האמת שמוכרח לדבר מה שרוצה הקב"ה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספורנו
הלא את אשר ישים ה' בפי. וכבר ידעת שהוא אלהי ישראל ולא ידבר כי אם טוב על ישראל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy