פירוש על במדבר 23:22

אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו. תועפת היינו כרגע כמו שכתיב (איוב כ"ב,כ"ה) וכסף תועפת לך, והיינו כרגע כעוף הפורח אחר אשר יצאו ממצרים מיד היתה טבע הראם גבורת ראם להם, ובראם כתיב (איוב ל"ט,ט') היאבה רים עבדך, שהראם לא יקבל עליו שום עול מאיש, וזה שהפליג בשבח ישראל שתיכף ביציאתם ממצרים, אף שהיו שם משועבדים בעבודת פרך וסבלות מצרים, ומכל מקום תיכף ביצאתם קבלו התורה שהוא חירות מכל עול ושיעבוד כדאיתא (רבה שמות פמ"א ט', ובהרבה מקומות) חרות על הלוחות אל תקרא חרות אלא חירות ועל זה נאמר (דברים ל"ג,כ"ט) אשריך ישראל מי כמוך.

אל מוציאם ממצרים. אַתָּה אָמַרְתָּ "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם", לֹא יָצָא מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא הָאֱלֹהִים הוֹצִיאָם:

כתועפות ראם לו. לעם ישראל שאינו טורף ואוכל כארי אבל דוחה בקרניו כמו הראם כי היתה הכונה לגרש האומות ולהכניס את ישראל לארץ בלתי הריגת האומות כאמרו תגרש גוים ותטעה כי לא חפץ במות המת. וכן אמרו ז"ל שלשה אגרות שלח יהושע הרוצה לפנות יפנה הרוצה להשלים ישלים הרוצה לעשות מלחמה יעשה אבל הם הקשו ערפם להלחם והוצרכו להחרימם ובכן לא השתמשו בהם כלל כמו שמשתמש האריה בטרפו אבל עשו בהם כמו שעושה הראם במה שהוא דוחה או כובש שלא יאכלנו כלל: