פירוש על במדבר 24:20

וכתיב ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. כי תחת בנ"י הוא הראש לכל האומות אבל הוא מקבל כח ראשיתו לעצמו להתגאות ולפרוק מעליו עומ"ש ולכך אין לו אחרית. ובנ"י רשין בתחלתו כו' ויש להם אחרית טובה וזה שהועילה מנחת העומר בימי מרדכי ואסתר כו': ובמד' משל לכהן שנאבדה תרומתו בביה"ק כו'. כי בנ"י הם מיוחדין להשי"ת. שבכל דבר הראשית להקב"ה. ובנ"י הם הראשית מכל העולם בכללו כמ"ש חלק ה' עמו. וקודם יציאת מצרים הי' נסתר זה בגלות והיו מעורבין. כענין שכ' חז"ל ב' אלפים תהו כו'. שמקודם שנבחרו בנ"י לא הי' העולם מתוקן רק תהו. ובגלות נוטלין הרשעים הראשית כמ"ש היו צריה לראש. וביצ"מ הי' תיקון לכלל העולם ע"י שנבחרו בנ"י להשי"ת. לכן כ' במדרש שז' ימי הפסח נגד ז' ימי בראשית ע"ש. וכן הגיד מו"ז ז"ל בענין עשרה מאמרות ועשר מכות ועשרת הדברות כו' ע"ש. וזה עצמו פי' הזוה"ק שהדיבור הי' בגלות שלא הי' ניכר מי הוא בעל הבירה ושהקב"ה מנהיג העולם ואמר פרעה מי ה' כו'. וביציאת מצרים הי' התיקון להיות מסודר הכל כפי רצון הקב"ה. והראשית בראש להשי"ת. וי"ל זה שקורין ליל פסח סדר ושמעתי מאמו"ז ז"ל טעם להודיע שיש גם לנסים סדר מיוחד כדברי המהר"ל ז"ל. ולדברינו הנ"ל זה הסדר אמת שנעשה ביציאת מצרים מה שמקודם הי' הכל מעורב ולא הי' העולם מסודר כנ"ל. וכל בריאת העולם הי' על זה כמ"ש בשביל בנ"י שנקראו ראשית תבואתו:

וירא פינחס כו' ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו. הנ"ל דהנה אמנם כי במס"נ של הצדיקים הוא נעשה ובאה ע"י קדושת עשיית המצות לנכון הנה בכל יום מתרבה בהם הקדושה עד שתכלה נפשם על קדוש השם כי פשטה הקדושה בכולה ונעשה כולו קודש לה' עולה. ועד"ז אומרים אשר קדשנו במצותיו מכח המצוה נעשה לנו קדושה יותר ויותר כנ"ל וכ"נ קדשנו במצותיך. וזה ענין מצוה גוררת מצוה. ושורש הקדושה הוא מס"נ כמ"ש בפ' אמור ושמרתם מצותי כו' ונקדשתי בתוך בנ"י. וכן בברכת אהבה רבה קודם ק"ש אומרים ודבק לבנו במצותיך וכו' כי כל זה הוא הכנה לק"ש שהוא מס"נ של ק"ה. וז"ש נפשי בכפי תמיד תורתך לא שכחתי. פי' ע"י המס"נ תורתך לא שכחתי. נמצא כל עשיית המצות הוא רק הכנה והקדמה למס"נ על ק"ה. וז"ש ושמרתם מצותי ועשיתם אותם עי"ז תבואו ותגיעו למדריגת מס"נ כרל. וכן בפ' והי' אם שמוע כו' לאהבה כו' ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. לכן במצות שבת שהיא שקולה ככל התורה כולה כתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם. כמ"ש יעקב ובניו ינוחו בו ועל מנוחת' יקדישו את שמך הרמז כנ"ל. וז"ש כאן בענין מס"נ של פנחס ויקם מתוך העדה הנה המדריגה זאת באה לו מקדושת המצות שקדמו לו בעשייתן בקדושה. וז"פ ויקח רמ"ח בידו פי' הם רמ"ח מ"ע שעשה וקיים כל הימים לקח קדושתן בידו עמו ויקח המס"נ הזאת ויכפר על בנ"י כנ"ל: