פירוש על במדבר 26:59

את בת לוי. אפשר בת מאה ושלשים שנה, וקרא לה בת, דאמר רב חמא בר חנינה שזו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה במצרים, שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים (במדבר כו נט), לידתה במצרים ולא הורתה במצרים, והיאך קרא אותה בת, א״ר יהודה בר כהנא מלמד שנולדו בה סימני נערות. מלומדים היו אבותינו בנסים, שהרי יוכבד אשת עמרם בת ק״ל שנה היתה, מנין שהרי לא שהו ישראל במצרים אלא מאתים ועשר, צא מהם שמונים שנה משנולד משה עד שיצאו, ככתוב ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה (שמות ז ז), נשארו למעלה מאה ושלשים.

ושם בת אשר סרח, כיון שהיתה מיוצאי מצרים מנאה כאן אבל קשה למה נקט לשון ושם ובת אשר מבע"ל, ועוד דתרגום מפרש ושום ברת אתת אשר סרח (פי' דהי' להם כך בתרגום כגירסת הרמב"ן) דמשמע שהיתה חורגתו ולא בתו, ואולי לפי שהוא גידלה אצלו נקראת על שמו, וזהו שאמר ושם בת אשר, כלומר אינה בתו באמת רק שנקראת בשם בת אשר, ועי"ל לפי שהיתה ידועה בשם טוב לחסידות ומעשים טובים, לכן אמר ושם, אבל לפי התרגום הי' קשה, גם אם לא היתה בתו למה לא הזכיר בת מי היא, (וי"ל דאף לפי התרגום ניחא לי' להזכירה על שם אשר משום שהיא ואשר הביאו ליעקב מתחלה את הבשורה כי עוד בנו יוסף חי, ע' בתרגום ירושלמי פ' ויחי בפ' מאשר שמנה לחמו ובתרגום יונתן בפ' שבכאן, ותמצא, ואולי הוא הי' ממהר ממצרים בהתוודע יוסף אליהם והביא הבשורה שמה לארץ כנען ובבואו מיהרה היא מביתו וקדמתה אותו להביא הבשורה אל יעקב עצמו כדי להשוות שני התרגומין האלה, ולכן אמר ושם, וניחא לי' נמי לקרא לייחסה על שמו מעל שם אביה):

אך בגורל תחלק הארץ, זהו לענין השבטים שהיו חולקים בשוה ביניהם אבל לבתי אבות ולגברים שבכל שבט עליהם כתיב לרב תרבה נחלתו וגו', שמי שי"ל הרבה בנים יטול יותר, ובזה מתיישבים הפסוקים שאינם סותרים אהדדי: