פירוש על במדבר 28:16

ובחודש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לה'. הזהיר שיעשו פסח וכתבו להזהיר עליו עם שאר קרבנות חג המצות וקצר בו להזכיר שמו בלבד שכבר ביאר את דינו ככל חוקותיו וככל משפטיו:

ובחודש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לה'. לא הזכיר כאן בין הערבים, שהרי כבר ידוע. והנה לא הזכיר עולת שבת בשבעת ימי הפסח, כאשר לא הזכיר עולת התנופה של עומר האמורה בסדר אמור אל הכהנים. (ויקרא כ״ג:ז׳) ואמר כל מלאכת עבודה ולא אמר כל מלאכה כמו בשבת, לפי שיום טוב הותר באוכל נפש וכשהזכיר במקום אחר (שמות י״ב:ט״ז) כל מלאכה לא יעשה בהם הוצרך לפרש (שם) אך אשר יאכל לכל נפש.

ובחדש הראשון. כבר התבאר אופן מעש הפסח בארבעה עשר לחדש ניסן במה שקדם והתבארו גם כן דיני החגיגה ודין אכילת המצות בז ההרגל והמלאכות האסורות בראשון ושביעי של פסח והמותרות והם המלאכות שהם לצורך אוכל נפש ואולם המוסף הנעשה בכל יום מימי הרגל הזה לא נתבאר במה שקדם אך אמר בכללות בפרשת אמור אל הכהנים על דבר המוסף הזה והקרבתם אשה ליי' שבעת ימים ובמקום הזה ביאר עניין זה האשה והוא שוה למוסף ר"ח וזה ממה שיחזק שיהיו אלו השעירים באים על דברי מתיחסים כמו שזכרנו והנה יתבאר ממה שאמר בזה המקום שבעת ימים מצות יאכל שאכילת המצה שבעת ימים רשות אך הרצון בו שמה שיאכל מלחם יהיה מצה ואין שם חיוב באכילת מצה כי אם בלילה הראשונה כמו שביארנו בפרשת בא אל פרעה. וראוי שתדע שמה שהקפידה התורה במניין אלו העולות במוספי' אינו לעכב אך על צד היותר טוב כמו שנבאר בג"ה בזכרון תועלת אלו המוספין. ולזה אם לא מצאו אלא פרים יקריבו פרים לא מצאו אלא איל יקריבו איל לא מצאו אלא בשים יקריבו שבעה כבשים לא מצאו שבעה יקריבו מה שמצאו שנאמר בפרשת אמור אל הכהנים והקרבתם אשה ליי' שבעת ימים לא הקפידה התורה אלא שיקרבו אשה ואמר בזה המקום שבעת ימים לחם אשה ואמר על עולת התמיד יעשה ונסכו מגיד שא לא מצאו אלא אחד מאלו העשרה יקריבוהו וכן אמר במוסף ר"ח ובמסוף השבת נאמר על עולת התמיד ונסכה מגיד אם לא מצאו אלא כבש אחד מקריבים אותו: