פירוש על במדבר 3:38

משה ואהרן ובניו. וּסְמוּכִין לָהֶם דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וְהַחוֹנִים עָלָיו יִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן — טוֹב לַצַּדִיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ, לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנָיו שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נַעֲשׂוּ גְדוֹלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "יְהוּדָה מְחֹקְקִי" (תהלים ס, ט), "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה וְגוֹ' מָאתַיִם" (דהי"א י"ב) — רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת, "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" (שופטים ה, יד) (תנחומא):

למשמרת בני ישראל: אין לומר כאן כמו למעלה שהם עושים מה שכל בני ישראל זקוקים לעשות, כי זה יתכן בשירות הלוים שאולי היה אפשר שישרתו בה כל העם, אבל בעבודת הכהנים מי נתן כל העם כהנים? ומלות והזר הקרב יומת האמורות כאן אינו אלא לחייב את הכהנים בהרחקת הזרים. ופי' למשמרת בני ישראל (כדברי בני א"ג ע"ה) לשמרם ממש, כלומר שאם יקרבו ימותו.

שמרים משמרת המקדש למשמרת. תנן, בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש, מנא הני מילי, אמר רב אשי, דאמר קרא והחונים לפני המשכן וגו׳ שומרים משמרת המקדש למשמרת ^יבענין השמירה איננה מפחד גנבים ולסטים אלא משום כבוד כנהוג בפלטרין של מלך, וכ"כ כל המפרשים, ונ"מ בזה דאם משום כבוד צריך לשמור גם ביום, משא"כ אם מפחד גנבים. וצ"ע במש"כ הרמב"ם פ"ח ה"ב מבית הבחירה דשמירה זו מצותה כל הלילה, ומשמע דביום אין כל מצוה לשמור, והלא אם מפני הכבוד הוא מאי נ"מ, ופוק חזי בפלטרין של מלך שעומדים שומרים גם ביום, ובאמת המפרש למם' תמיד כתב כן מפורש, והמל"מ כתב עליו שדבריו תמוהים, ולדעתי נראה ברור כן, וע' מש"כ בר"פ תצוה. ואולי ס"ל דעיקר מצות השמירה עכ"פ היא בלילה משום שאז שייך ביותר ענין השמירה, וכמשמעות לשון המשנה, זקני בית אב ישנים שם, וצ"ע.
והנה בבאור שאלת הגמ' מנא הני מילי פי' המפרש במשנה דהכונה היא מנה"מ כל עיקר צורך השימור, אבל פי' זה קשה לי, דא"כ למה אינו מביא הפסוקים שמפורש בהם חיוב שמירה, והם הפ' ושמרו את משמרת אהל מועד, והפ' ושמרתם את משמרת הקודש (פ' קרח) וכמש"כ הרמב"ם ריש פ"ח מביהב"ח דפסוקים אלה מורים על מצות שימור בביהמ"ק, אבל הפסוק שלפנינו מורה רק על סדר השמירה, ולכן נראה דכונת הגמ' כאן בשאלת מנה"מ קאי באמת רק על הסדר. ופליאה גדולה שהמפרש זה עצמו פי' בגמ' בפירוש מנה"מ מנלן דבעינן ג' שומרים, וצ"ע. –
ובטעם הראיה מהפסוק הזה פי' המפרש וז"ל, דכתיב שומרים משמרת למשמרת הרבה שמירות, ואי בחד מקום הוו כולהו א"כ לא הוי אלא שמירה אחת, עכ"ל. ואין זה מבואר יפה, ולי נראה דסמיך על שלש פעמים לשון שמירה שכתוב כאן בפסוק, שומרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל, ומפרש שומרי משמרת למשמרת כמו שומרי את שומרי השומרים, ומסמיך מזה שהיו שומרים בשלשה מקומות, ופרטי המקומות מבואר בריש מס' תמיד. .
(תמיד כ"ו א׳)