פירוש על במדבר 30:15

או יובן בס"ד דארז"ל אדם ובהמה תושיע ה' בזכות הבהמות יוושע האדם אע"פ שאינו ראוי כמ"ש בעובדא דאלכסדרוס מקדון כשהלך לאפריקא על כן יש יוצאים למלחמה ונוצחים לאו בשביל זכות עצמן אלא בשביל הבהמות שרוכבים עליהם שאם הם נהרגים במלחמה גם סוסיהם נהרגים ובזה פרשתי בס"ד אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר המה כרעו וכו' כלומר האומות הם ניצולים בעבור הרכב והסוסים כי אין להם זכות עצמן אבל אנחנו בית ישראל בשם ה' אלהינו היא התורה דארז"ל התורה כולה שמותיו של הקב"ה בה נזכיר בקשת הישועה בתפלתינו ועל כן אלה האוייבים הבאים נגדינו ברכב וסוסים לא יועילו להם נגדינו אלא המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד ולפ"ז אם אין ראויים מצד עצמן אלא בעבור הבהמות אז לא גאות שיקראו הם הצבא אלא רק הבהמות וז"ש החלצו מאתכם אנשים לצבא אנשים דייקא שיהיו צדיקים שאז הם יהיו נקראים הצבא ולא הבהמות:

או יובן בס"ד ידוע חמש אצבעות ימין הם חמשה חסדים וחמש הצבעות שמאל הם חמשה גבורות ונצוח במלחמה יהיה ע"י הה"ח והה"ג ולכן לאצבעות קורא אותם אנשי המלחמה וידוע כי החמשה אצבעות אלה שמותם גודל אצבע אמה קמיצה זרת ור"ת שלהם מספר יב"ק הרמוז בר"ת יענך ה' ביום צרה ור"ת ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראינו וידוע כי הם ב' בחינות של יבק האחד הוא מספר הוי"ה אהי"ה אדני שעולים יבק והאחד הוא מספר הוי"ה אלהים שעולה יב"ק ובשני בחינות יב"ק אני יצליחו במלחמה ובעת צרה ושניהם רמוזים בשתי ידים יב"ק אחד באצבעות ימין ויב"ק אחד באצבעות שמאל וז"ש עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה לאצבעות קורא אותם אנשי המלחמה שבהם רמוזים ה"ח וה"ג וראש שלהם הוא מספר יב"ק יב"ק וזהו אשר בידינו דייקא ולא נפקד ממנו איש רמז לחיבור שם הוי"ה עם שם אדנ"י ע"י היסוד שהוא שם שדי ונרמזו בר"ת אי"ש או יובן בס"ד האדם נקרא עיר קטנה ואנשים בה מעט וכו' וא"כ אברים של אדם נקראים אנשי המלחמה והראש שלהם הוא הלב שהוא מלך על כולם ונרמז בידים שיש בהם ל"ב פרקים באצבעות וכפים וזרועות ימין ושמאל וז"ש נשאו את ראש אנשי המלחמה הוא הלב אשר רמוז בידינו ולא נפקד ממנו איש שהוא תואר המשפיע כי כל משפיע נקרא איש גם איש ר"ת אהבה יראה שמחה היא יראת הרוממות או יובן תואר איש מורה על השפעה שיש לו מן יו"ד דשם הוי"ה וכן שם אשה והפוגם בריתו תחסר ממנו אות יו"ד וז"ש לא נפקד ממנו איש שלא נחסר מתואר איש כלום או יובן איש ר"ת אמצע ימין שמאל שהם ג' קוין חג"ת שאוחזים בהם האבות זיע"א:

מיום אל יום. שֶׁלֹּא תֹאמַר מֵעֵת לְעֵת, לְכָךְ נֶאֱמַר "מִיּוֹם אֶל יוֹם", לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֵפֵר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ (נדרים ע"ו):