פירוש על במדבר 31:26

שאו את ראש רמב"ן מייתי מדרש שאו את ראש נשיאת ראש וגדולה ותמה על אידך מ"ד דדריש לי' לרעה כאומר לקוסטינר סב רישי' דפלן שכולם מתו בחטא דמרגלים ולפע"ד הכל חד דרמב"ן כ' דלהכי לא הזכיר מרע"ה בתפלתו במרגלים זכות אברהם יצחק ויעקב משום אדרבא עי"ז יתחייבו כי האבות בחרו בארץ והם מאסו בה והנה שאו את ראש לנשיאת ראש הוא כי מרע"ה במחשבתו וכוונתו הדביק נשמתם וגלגולם למשפחותם ולבית אבותם והדביק כ"א את נפשו ונשמתו עד אברהם יצחק ויעקב וזה הי' נשיאת ראש שלהם ועי"ז כשחטאו במרגלים נתחייבו נמצא הך נשיאות ראש לגדולה הוא בעצמו כאומר לקוסטינר:

שא את ראש מלקוח השבי באדם. יובן בס"ד לרמוז כי המלכות עם האותיות שלה גימ' רא"ש ואנחנו מעלים את ניצוצי הקרושה השבויים בתוך הסט"א ומעלים אותה למדת המ' ומשם יעלו למעלה וז"ש שא את רא"ש היא המלכות תשיא עמה מלקוח השבי הם ניצוצי הקדושה באדם גי' מ"ה רמז לסיוע שם מ"ה. או יובן בס"ד לרמוז כי ר"ת "מלקוח "השבי הוא מ"ה רמז למלכות שנקראת מ"ה ע"ד שפירש רבינו זיע"א בפ' מה אשיב לה' והיא יש לה עילוי והתנשאות ע"י מעשה האדם אשר יעשה במצות ומע"ט וז"ש שא את ראש מלקוח השבי ר"ל ראש תיבת מלקוח השבי שהוא אותיות מה שהוא רמז למלכות באדם ר"ל ע"י האדם מה שיעשה מצות ומע"ט וממנו יהיה לה התנשאות ומעלה. או יובן באדם גי' מ"ה רמז לבחי' שם מ"ה שתתעלה ותתייחד בו וזהו שא את ראש מלקוח השבי רמז למלכות באד"ם רמז לבחי' שם מ"ה והנה ר"ת מלקוח השבי מ"ה כאמור וס"ת הוא ח"י רמז לקשר וליחד מדת המ' עם מדת היסוד הנקרא חי:

שא את ראש. קַח אֶת הַחֶשְׁבּוֹן: