פירוש על במדבר 32:5

ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה. בזה הענין נרמז שאם האדם יקדיש מקומו בד' אמות של הלכה חל קדושת ארץ ישראל על זה המקום, כמו שאמרו בני גד ובני ראובן ואתנו אחזת נחלתינו מעבר לירדן, שאף שאינו נכלל בגבולי ארץ ישראל מכל מקום הסכים השי"ת שיחול קדושת ארץ ישראל שם לכל מצות התלויות בארץ, וכן בכל מקום שיקדיש האדם מקומו לשם ה' הוא קדוש בקדושת ארץ ישראל ששם ישכון השי"ת בקבועות והוא דורש אותה תמיד, כדמצינו בגמ' (ברכות ח'.) אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה וכו' והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.

ויאמרו וגו' יותן את הארץ וגו'. הוצרך לומר תיבת ויאמרו הגם שהם עודם מדברים ולא היה הפסק לדבריהם, להעירך כי עד עתה היו מסדרים ההצעה שבאמצעותם תתקבל השאלה כדרך שפירשתי למעלה ומכאן הוא מתחיל מאמר השאלה, ואומרו יותן ולא אמרו תתן, לפי מה שפירשתי כי כח נחלת הארץ היא במלך וכהן וישראל לזה אמרו יותן פירוש תהיה הנתינה באופן המועיל, או אם ירצה לתת משה לבדו כמשפט המלך שיכול לתת כמו שכתבתי, או בהסכמת אלעזר והנשיאים כדין חלוקת הארץ:

ויאמרו יותן. אמר ויאמרו פעם אחרת בעבור שארכו הדברים י"א כי את הוא פעול יותן ולא אדע למה זה כי הנה כתוב נעתם ארץ. יחלק הארץ ולא נשא אותם הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו: