פירוש על במדבר 33:15

ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני בספרים איתא שהפסוקים אלו מרמזים על המדריגות שבאו ישראל ממדריגה למדריגה והנה היצ"הר כשמתעה את האדם מדרך הטוב חלילה בתחילה משים בלבו של אדם עצלות ואם האדם לא יתגבר עליו בכל כוחו להיות זריז מתוך שהוא מתעצל לעמוד בבוקר לעבודת בראו מתוך כך הוא בא לידי ביטול תורה ומתוך שאינו עוסק בתורה הוא בא לידי תאוות רעות חלילה ע"כ העיקר הוא להתגבר על יצרו צריך האדם לעשות כל מגמתו ולראות שיבוא לידי מדות הזריזות ומתוך כך הוא מזדרז את עצמו לעסוק בתורה והתורה מלמדו להזהר מתאוות רעות וממעשים רעים. וזהו ביאר הכתובים ויסעו מרפידים פי' כיון שהסיעו עצמם מן הריפוי ידים היינו מן העצלות ויחנו במדבר סיני היינו תורה שהיו עוסקים בתורה ויסעו ממדבר סיני פי' שע"י עסק התורה לא היו צריכים עוד לעשות תחבולות להתגבר על יצרם לעסוק בתורה רק בתחילה ואח"כ כעשה דברי תורה עריבים עליהם והיו עוסקים בתורה כאדם העושה בשלו ואין מי שימחה בידו והיתה התורה מלמדם איך לשבר התאוה וזהו ויחנו בקברות התאוה פי' שקברו את התאוה שלא היו מתאוים לתאוות רעות ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצירות דהנה כל זמן שלבו של אדם נוטה עוד לאיזה תאוה של עו"הז אפילו כל דהוא אפילו פעם אחת בשנה צריך הוא להיות יושב אוהל ולא יוכל עוד לצאת ולבוא בחצירות וברחובות פן יחטיאנו היצ"הר חלילה אבל אם שיבר כל התאוות ולבו הוא ברשותו כי הצדיקים הוא לבם ברשותם יכול הוא לצאת ולבא ברחובות ובחצירות ואעפ"כ יראת ה' על פניו ואינו חוטא כלל וזהו ויסעו מקברות התאוה פי' שכבר שברו כל התאוות ובאו למדריגה גדולה ממנה שהיו יכולים לצאת ולבא בחצירות וברחובות מהו ויחנו בחצירות ויסעו מחצירות ויחנו ברתמה דהנה האדם אשר כבר שבר כל התאוות ויראת ה' על פניו אפילו כשהולך בשוקים וברחובות הוא מושל ביצרו ואינו חוטא מתוך כך יוכל לבא שיהי' בוער בלבו יראת ה' ואהבת ה' כרשפי אש וכגחלי רתמים ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה אשר הוא אוהב את ה' ואת יראת ה' אשר בקרבו וזה ויסעו מחצירות מחמת שהי' יראת ה' על פניהם כ"כ שאפילו בעת שהיו הולכים בתצירות לא היו חוטאים כלל באו למדריגה גדולה ממנה ויחנו ברתמה שהי' יראת ה' ואהבת ה' בוער בלבם כגחלי רתמים ויסעו מרתמה ויחנו ברימון פרץ פי' אדם אשר יראת ה' בוער בלבו כגחלי אש יוכל ללמוד מכל הדברים שבעולם עבדות ה' ואפילו בדבר חיצוניות והוא מוציא הפנימיות ממנו כדאמרינון בגמרא ר' מאיר רימון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק וזהו ויסעו מרתמה ויחנו ברימון פרץ פי' מחמת שהי' בוער בלבם יראת ה' כגחלי אש באו למדריגה גדולה ממנה שהרימון נפרץ לפניהם היינו בכל דבר חיצוניות היו מוצאים הפנימיות וזרקו הקליפות ויסעו מרימון פרץ ויחנו בלבנה פי' שהאדם ההוא בא עוד למדריגה עליונה ממנה שבא ללבנוניות עליון וממשיך חסדים על כנ"י וזהו ויסעו מרימון פרץ ויחנו בלבנה פי' שבאו עוד למדריגה עליונה ממנה שהשיגו לבנונית עליון ויסעו מלבנה ויחנו ברסה שבאו למדריגה עליונה עד שהיו יכולים להמשיך עשר הויות שהם בגימטרי' ר"ס היו יכילין להמשיך אותם לעשר הקדושות ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה פי' שבאו למדריגה עוד יותר עליונה שהיו יכולים להמשיך כל השפעות טובות ממלכות שמים שנקראת קהלתה שהיא כולל הכל.

ויחנו במדבר סיני פרשת יתרו והוא מדבר סין ועל שם ששם נתנו עליו עשרת הדברות נתווסף אות עשירי בשמו.

מרפידם בס"ת ישן מרפידם ס"א מרפדי' וכן במפתח ע"ר. והרמ"ה כתב ויחנו ברפידי' בתיקון ס"ת מים (בשלח) ויסעו מרפידים ויבאו (יתרו) הלין ב' מלאים דמלאים ושאר ואין אורייתא חסר יו"ד תניין וכולהון מלאים יו"ד קדמאה: