פירוש על במדבר 33:36

ויחנו במדבר צן היא קדש. עיין מה שכתבנו פ' חקת כי אפשר ששני ספורי הוצאת המים מן הסלע, אולי מעשה אחד הן, ורואה אני בספור המסעות שני דברים, הא' לעזר, והב' כנגדי, ומה שעוזרני הוא שלא נזכר חסרון המים רק פעם אחת בלבד וזה במדבר סין כמ"ש ולא היה שם מים לעם לשתות, ובמדבר צן היא קדש לא נזכר כלום, ואם גם שם חסרו להם המים שנית מה טעם לשתוק מזה, ומה שכנגדי שכאן נמנו מדבר סין ומדבר צן לב' מקומות וגם רחוקים זה מזה מרחק גדול. וראיתי להחוקר והנוסע הצרפתי Leon de Laborde בחבורו הגדול והיקר על ספר שמות ובמדבר שהאריך הרחיב בענין המסעות, וביחוד במקומות האלה רפידים, מדבר סין, וצין, וקדש, — ונתתי לבי לראות מה ידבר על הוצאת המים מן הסלע, וראיתי כי דעתו נוטה נגד כל מה ששיערתי, ובפירוש כתב. ll fam se garder de eonfondre comme le fait Adroehomius et d' AUTRES COMMENTATERUS la montagne (d' Horeb) avec le rocher et SURTOUT CE ROCHER, avee celui de Cades, ou pareil miraele se repeta ומדבריו למדנו שכבר היה בין החוקרים מי שחשב ששני הספורים אחד הם, כאשר דמינו, רק די לבורר De Laborde לא כן יחשוב, ובכל זאת ראיתי במשך ויכוחו דברים שראוי לעמוד עליהם, — הא' כי מס' במדבר סי' י"ד נראה כי בהיות ישראל בקדש ירד העמלקי והכנעני והכה את ישראל שעלו אל ראש ההר ללחום אתם, ובס' שמות ספר שבהיותם ברפידים בא עמלק ונלחם אתם, ואיני אומר חלילה ששתי המלחמות אחת הן, כי בראשונה נצחו ישראל, ובשנית נפלו, רק אני אומר שאם כדברי האומרים שרפידים בתחלת המסעות לצד מצרים, וקדש בסופן לצד ארץ ישראל איך יאמן שהעמלקי יצא ממקומו ויעבור בכל הדרך שהלכו ישראל אחר כך וידביקם ברפידים שהיא בקצה האחר, ואין לקורא אלא לשום עינו כרגע על המפה שחקר ותקן הנוסע הנזכר מכל המקומות שעברו שם ישראל (דף א') ובעיניו יחזה, שעם כל השתדלותו לקרב הדבר אל האפשר כי גם הוא סובר שרפידים וקדש הם בב' הקצות, לא יכיל להמלט מלהרחיק העמלקי הרחק מאד מרפידים, ואם כן כיצד קפצה לו הדרך ובא לזנב את ישראל ביציאתם ממצרים? ונכספתי לראות כיצד יפרש לנו הנוסע הנז', המלחמה הראשונה הזאת עם עמלק ברפידים, וראיתי שלא יכול להתאפק מלהוציא מפיו מלין, יורו כמה כבד עליו העול שהעמיס על שכמו שכתב (דף.99) « VENI AUTEM AMALEC.»La position des Amaleeites EST ASSEZ DIFFICILE A DETERMINER .....il faut convenir qu' ils auraient aussi bien fait d'attendre la venue des Hebreux. לא כן אם נניח כי שני המקומות ושני המעשים אחד הם, כבר מצאנו מקום לקרב אל השכל מלחמת עמלק, — ועיין להמחבר הנז' (דף.131) שמזכיר דעת מי שנדחק לפרש שהעמלקים שנלחמו עם ישראל ברפידים מצריים היו, ובצדק דחה דבריהם. — ועוד מזכיר מי שקירב ארץ העמלקי לרפידים, (בואדי פייראן עיין המפה דף ) וכל זה לברוח מן הדוחק שזכרנו בראשונה, וגם דעת זו אינה נראית בעיניו. הב', כתב עוד (דף.132) כי לחנם תמהו קצת, כיצד ישבו ישראל כל כך זמן בקדש ולא נתרעמו על המים, ואח"כ ספר ששאלו מים, ובאו מזה להניח כי שני קדש היו, או שני פעמים באו לקדש, והמחבר אמר שאין צורך, כי יש עתים בשנה שהמים חסרים וזה אחר תמוז ואב, ובזה לא תקן כלום, כי נתבאר בתורה כי הוצאת המים מן הסלע בקדש היתה בחדש הראשון. — ואם נאחר עוד חדש אחד להשוותו אל מעשה רפידים, ונאמר כי נתעכבו בקדש איזה ימים קודם שישאלו מים, בכל זאת אין זה כי אם אייר וסיון, והם החדשים שבהם נמצאים המים במדבר כדברי De Laborde ע"ש, אם לא שנאמר כי המקום הוא הגורם, ורפידים וקדש היו ארץ ציה ושממה ומים אין לשתות. הג' מצאנו גלויים בכתוב יורו כדעתנו שאם טרם יוציאו מים מן הסלע בקדש, כבר נעשה נס כזה ברפידים, לא ימלט שישראל בשאלתם או הב"ה עצמו יזכיר דבר מזה, וכמו שאמר לו ברפידים ומטך אשר הכית בו את היאור, כלומר, שכבר עשית בו נס אחר במים, כן היה יותר ראוי שיאמר בקדש קח את המטה שהוציא להם מים ברפידים. — ועוד אם שני מעשים הם, למה הרשה את משה פעם ראשונה להכות, ופעם שנית לא התיר כי אם הדבור? ואם תאמר למה נקרא בב' שמות רפידים וקדש, אומר אני כי נקרא קדש על שם המאורע, ויש לי סמך יפה בכתוב במליצות לא יתבארו אלא על פי המנוח, והוא מ"ש יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, ועוד הוא אומר המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם (במדבר ך'), והכוונה הפשוטה, מקום זה ומים הללו שהוציא משה בקדש, הם הם בעצמם מי מריבה והם מי רפידים, ורפידים עצמו שנקרא מריבה כמו שכתוב בפירוש ויקרא שם המקום מסה ומריבה, וכן בזאת הברכה אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה, ולא נזכר קדש, ואדרבא במקום מריבה שנאמר בפרשת בשלח אמר מי מריבה כמ"ש בקדש וחברו עם מסה שם אחר של רפידים, ואם באומרו המה מי מריבה וגו' גלה שקדש ומריבה אחד הם כשהוסיף ויקדש בם בא לרמוז על השם האחר שנקרא בס' במדבר והוא שם קדש, על שם שנתקדש שם שמו של הקב"ה.- ועוד ראיה כי לא היתה רק הוצאה אחת של מים מן הסלע, שכן בס' נחמיה ובתהלים ע"ח לא נזכר כי אם הוצאה אחת דוקא, ואין לתמוה על שם צורים האמור שם כי כן דרך לתפוס לשון רבים לתפארת הענין, והראיה שאחר שאמר יבקע צורים במדבר, הוסיף ויוציא נוזלים מסלע, ואם כן הרי שלשה וזה לא שמענו. — ואם תאמר אם כן שרפידים וקדש אחד הם, מוכרח לומר ששתי פעמים היו שם, הראשונה סמוך ליציאתם ממצרים והב' כשהיו נכנסים לא"י, כן הדבר, ובפירוש מצאתי ברש"י משם סדר עולם שכתב פ' דברים ותשבו בקדש ימים רבים י"ט שנה שנאמר כימים אשר ישבתם בשאר מסעות, והם הם ל"ח שנה, י"ט מהם עשו בקדש, וי"ט שנה הולכים ומטורפים וחזרו לקדש כמו שנאמר ויניעם במדבר, וזהו הדעת שדחה, De Lahorde וראיתי שכן דעתו של החכם מונק Munk Palestine p. 129. ששני פעמים היו בקדש ושניהם אינם רק אחד, ועוד כתב כי שם קדש הוא שם כללי לכל המחוז, וגם זה יחזיק השערתינו, וכל זה לא כתבתי רק להוכיח, כי יש מקום להאמין שלא היתה רק הוצאה אחת מן הסלע אבל אינני מחליט שכן הוא באמת ואין פה מקום להאריך.