פירוש על במדבר 33:41

ויסעו מהר סיני ר"ל לרמז כי בתחלה נסעו מהר סיני כתינוק הבורח מבית הספר ומזה ירדו מדרגה שפלה ויחנו בקברות התאוה ע"י ביטול תורה מתחיל להתאוות ועדיין היתר הוא ומקברות התאוה חנו בעו"ה בחצירות בהפקירא ניחא חצר שאינה משתמרת ומחצרות לרתמה גחלים רתמים להלעיב בנביאי ה' ומלאכיו על ה' ועל משיחו כמש"כ רמב"ם סוף ה' טומאת צרעת ומרתמה לרמון פרץ מלאים פרצות כרמון פורקי עול תורה כולה ומשם ללבנה מתלבנים באש גיהנם ד' יצילנו:

ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה היו אלו המקומות צלמונה ופונון בדרך ים סוף סביב ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך והנה דברו באלהים ובמשה בדרך ושלח בהם הנחשים השרפים בלכתם בדרך ובחנותם במחנה ועשה משה נחש נחשת והיו מוליכים אותו על הנס בכל הדרך ובחנותם בצלמונה ובפונון ולא סרה מהם עד שחנו באובות ועל כן לא הזכיר הכתוב במאורע ההוא שם מקום ואמר שם (במדבר כ״א:י׳) ויסעו בני ישראל ויחנו באובות ולא אמר ויסעו ממקום פלוני ויחנו באובות כאשר יאמר בכל המסעים כי בכל הדרך הזה היה הענין משנסעו מהר ההר עד שחנו באובות ונסעו מאובות וחנו בעיי העברים ומשם נסעו ויחנו בדיבון גד ובעלמון דבלתימה והרי העברים והם מקומות בנחל זרד:

ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמונה ויסעו מצלמונה ויחנו בפונן ויסעו מפונן ויחנו באובות. ולמעלה בפרשת חוקת אינו מזכיר כל אלה המסעות אלא אומר ויסעו מהר ההר ותקצר נפש העם בדרך עד שגומר כל הענין ואומר ויסעו בני ישראל ויחנו באובות ואינו אומר ויסעו ממקום פלוני ויחנו באובות וכתב הרמב"ן מפני שצלמונה ופונן הם סביב ארץ אדום ותקצר נפש העם שם בדרך ודברו באלקים ובמשה ושלח בהם נחשים השרפים ועשה משה נחש נחשת והיו מוליכין אותו בכל הדרך ובחנותם בצלמונה ופונן ולא סר מהם עד אשר חנו באובות על כן לא הזכיר חנייה כשסיפר המאורע כי בכל הדרך היה הענין וחושב מסע אחד כל המקומות שהיה בהם המאורע דהיינו משנסעו מהר ההר עד שחנו באובות: