פירוש על במדבר 35:17

באבן יד. שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְלֹא יָד (ספרי):

ואם באבן יד: הוסיף מלת יד באבן ובעץ, כי צריך שיהיה הכלי מיטלטל ביד אחת, שאם היתה אבן גדולה המונחת על גבי קרקע, וכן כלי עץ גדול, אין כאן הכאה, אלא הדפה או הפָלָה, ואז צריכים השופטים לבחון, אם היה בשנאה וּצְדִיָה או במקרה, אבל בכליל ברזל לא הוסיף יד, כי רוב כלֵי הברזל עשויים לטלטלם ביד.

אשר ימות בה. מגיד שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמיתו, ולהלן הוא אומר (פ׳ שופטים) והכהו נפש, מגיד שאינו חייב עד שיכנו על מקום שהוא כדי להמיתו ^כועיין ברמב"ם בפ"ג ה"ב מרוצח ביאר פרט זה וז"ל, הואיל ונאמר אשר ימות בה מכאן שאומדים מקום המכה, וכשם שאומדים החפץ שהכה בו ומקום המכה כך אומדים כח ההכאה שנאמר באבן יד מכאן שמשערין את היד, אינו דומה זורק אבן בחבירו ברחוק ב' אמות לזורק בו ברחוק י' אמות, שברחוק י' יהיה כחה יותר וכן להלאה, וכן משערין המכה עצמה, ומשערין כח ההורג וכח הנהרג אם הוא גדול או קטן, חזק או חלש, בריא או חולה, וכן כל כיוצא בזה, שנאמר אשר ימות בה, מיתתו של זה משערין כל סבותיה, עכ"ל. וכל דברים אלו בנויים על יסוד הדרשה שלפנינו בהרחב ביאור והסבר. .
(שם)