פירוש על במדבר 35:19

בפגעו בו. אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ עָרֵי מִקְלָט:

בפגעו בו הוא ימיתנו: נ"ל שאין זה ענין פגישה ומציאה כפירוש רש"י וכתרגום רמבמ"ן, אלא הריגת אדם שאין בידו להתקומם ולהציל עצמו נקראת פגיעה, כמו קום אתה. ופגע בנו (שופטים ח' כ"א), לפגוע בכהני ה' (שמואל כ"ב י"ז), גש פגע בו (שמואל ב' א' ט"ו), לך פגע בו (מלכים א' ב' כ"ט), אשר פגע בשני אנשים צדיקים (שם שם ל"ב); בפסוק האחרון הזה היתה ההריגה במרמה, ואבנר ועמשא לא היו נשמרים מיואב, וביתר המקראות הנזכרים הנה ההרוגים היו אסורים בזקים, או לא היו בידם כלי זין, וגם אימת המלך היתה עליהם, ויודעים היו כי לשוא יבקשו להציל עצמם, אף כאן נ"ל כי השופטים היו מוסרים את הרוצח בזדון, ביד גואל הדם, אסור בזקים, וזה טעם נתנו אותו ביד גואל הדם ומת (דברים י"ט ב').

גאל הדם וגו׳. תנא ר׳ שילא, כלפי שנאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח, הרי מי שהכה את בנו אין בנו השני נעשה גואל הדם להמית את אביו, אבל אח שהנה את אחיו, אחיו השני נעשה גואל הדם ^למדסתים ותנא סתם משמע אפי' אם הרוצח הוא אחיו הגדול ג"כ נעשה לו גואל הדם, וקצת צ"ע בזה, דהא הטעם שאין הבן נעשה גואל הדם לאביו הוא משום מצות כבוד, וכמש"כ רש"י במכות י"ב א', וא"כ הלא גם באחיו הגדול חייב בכבוד מדאורייתא כמו דדרשינן בפ' יתרו ואת אביך ו' יתירה לרבות אחיו הגדול, יעו"ש. והנה ברמב"ם לא מצאתי דין גואל הדם באחיו, ועיין עוד בירושלמי שם, וצ"ע. .
(ירושלמי מכות פ"ב ה"ה)