פירוש על במדבר 35:24

ושפטו העדה וגו׳. תנא דבי ר' ישמעאל, ושפטו העדה והצילו העדה, שלא תהא העדה לא קרובי המכה ולא קרובי המוכה ^נהמפרשים טרחו בבאור הדרשה. ולי נראה דסמך על המבואר בפסוק הקודם דכאן רמזה התורה שלא יהיו הדיינים שונאים להנדון, יעו"ש. ור' ישמעאל מוסיף להסביר ולרמז ענין זה דאסור לדיינים שיהיו קרובים להנדונים או אויבים או אוהבים, משום דכתיב ושפטו והצילו, ואם הם קרובים ואוהבים הלא לעולם יהפכו בזכותו ולא משכחת לה ושפטו, וכן אם הם שונאים ינטו רק לחובתו ולא משכחת לה והצילו, ואנן בעינן שבכל דין יהיה אפשר לדיינים להפך זכות וחובה, וזה משכחת רק באופן שהדיינים לא אוהבים ולא שונאים ולא קרובים להנדון. –
ומה שמכונים כאן הסנהדרין בשם עדה הוא ע"ש הכתוב ועדותי זו אלמדם (תהילים קל״ב:י״ב) ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, וכן (ישעיהו ח׳:ט״ז) צור תעודה חתום תורה, ויען כי הסנהדרין הם מקור מעין התורה לכל ישראל לכן מכונים בשם הקרוב להוראה זו. .
(ירושלמי סנהדרין פ"ג ה"ט)

ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה. ואמר גם כן קודם זה ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט והוא מבואר שזאת העדה הוא עדת הדיינים:

ושפטו העדה. באשר ענינים כאלה המה אומדנות. ע״כ יחקרו העדה היאך הענין נוטה: