פירוש על במדבר 4:34

ויפקוד משה ואהרז ונשיאי העדה. טעם שלשתם, משה שליח ה', אהרן הנמסרים לו דכתיב (ג' ט') נתונים נתונים המה לו, נשיאי ישראל המוסרים אותם במקומם לעבוד דכתיב בפרשת במדבר (שם ז') ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה וגו', ומה שלא אמר כן במספר הלוים מבן חדש, לצד כי מספר ההוא היה על פי ה' לצד שהיה המספר גם למה שבעריסה, ואמרו ז''ל (במד''ר פ''ג) שבת קול היתה אומרת באהל זה יש כך וכך, לזה לא הזכיר אלא משה נביא ה':

ונשיאי העדה. לחלוק להם כבוד כן הוא ברבה. שנראה מזה שנטפלו במניינם שהמה הלוים באים בשליחות כל ישראל בעבודת המשכן. וכדכתיב לעיל ג׳ ז׳ ח׳ שעבודתם הוא משמרת בני ישראל:

ויפקד משה וכו'. אחרי אומרו יתברך למשה הפרש הדרגות בשלש משפחות הלוי בקהת הקדים המשפחות באומרו למשפחותם לבית אבותם מה שאין כן בגרשון וכן בקהת אמר לצבא ובגרשון לצבא צבא וכן בקהת אמר מלאכה ובגרשון ומררי עבודה וכן בקהת ובגרשון אמר באהל מועד משא"כ במררי מגיד הכתוב כי כשבא משה לפקוד אותם לא גלה להם הפרשים אלו כי חש על הקפדת קנאה כ"א בשלשתם אמר למשפחות' ואח"כ לבית אבותם ובשלשתם אמר לצבא לעבודה באהל מועד עוד עשה הוא יתברך אחר כן מפני חשש קנאת המאוחר על המוקדם בא ועשה כללות א' משלשתן ואמר כל הפקודים אשר פקד כו' למשפחותם כו' לומר שכל שלשתן יחשבו למוקדמים משפחותם לבית אבותם והעובר משא בכתף הם בני קהת והעובדים עבודת עבודה שהיא על העגלות כלם שוים לפניו יתברך כי לב כלם לשמים וזה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא כלומר אלו ואלו שוים כמשא בכתף כעבודת עבודה וגם באה"מ כי כלם יחשבו לענין השכר כעושים מלאכה באהל מועד גם שבני מררי לא היתה עבודתם באהל מועד כמדובר למעלה ועל כן עשה סך הכל ואמר ויהיו פקודיהם שמנת אלפים שהוא לצרפם ולכוללם כאחד: