פירוש על במדבר 4:45
צפנת פענח
אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי ה׳ ביד משה.
ובזה הוה גם משה עמהם שומר כמבואר רפ״א דתמיד, וא״כ הוה ראש השומרים, וזה דנקט ביד משה.
ובזה הוה גם משה עמהם שומר כמבואר רפ״א דתמיד, וא״כ הוה ראש השומרים, וזה דנקט ביד משה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
צפנת פענח
שם.
באמת לפי הנראה דבזמן שניתנו לוחות הראשונות אז הוי הגדר שירה שייך לכל ישראל וכו׳, אך אח״כ נשתנה ולא ניתנה רק למרע״ה וללוים שיהיו משוררים וכו׳, וזה ר״ל בקולו של משה דברכות דף מ״ה וערכין דף י״א, דמרע״ה היה משורר דזה היה שייך למשפחת קהת. וע׳ ב״ב דף ט״ו דתהילים נכתב ע״י וכו׳ בני קרח ומרע״ה, עי׳ בערכין דף י״א, ולכך בהם כתיב לשון מלאכה, דזהו בגדר מלאכת מחשבת, עי׳ ערכין דף י״א עבודה שצריכה עבודה, ר״ל לימוד, ומשפחת גרשון היה מן השוערים ולכך בהם כתיב עבודה דזה הוי עבודה בכ״מ, אבל במשפחת מררי כתיב עבודת אהל מועד, ר״ל כי הם הוקבעו לשמירת אהל מועד, ואנן קיי״ל ב״מ צ״ג דמשמר לאו כעושה מעשה גבי פועל וכו׳, אך מ״מ במשכן כיון דזה הוי מצוה, ועי׳ במ״ש רבינו בהל׳ בית הבחירה אם לא שמר עובר בלאו, דשם השמירה מחמת כבוד לא מחמת שמירה מן הגנבים, כמ״ש רבינו שם וכמפרש בריש תמיד, וזה וודאי זר אסור לשמור, ואם שמר י״ל דפטור, דכיון דבאמת לא הוי מלאכה רק משום המצוה עושה זה למלאכה, ובגדר שכ׳ רש״י שבת קכ״ז ע״ב וכ״מ גבי ביעור תרומה טמאה, וכן הדין בשיטת הירושלמי גבי תקיעת שופר בשבת, וזה רק למי שחייב לתקוע וכו׳. עכ״פ משפחת קהת היו משוררים ומשפחת גרשון היו משוערים ומררי היו שומרים, והנה מרע״ה היה מן המשוררים ומן השומרים כמבואר ערכין דף י״א ותמיד דף כ״ו ע״ב, דשירה הוי ביום כמבואר שם, ושמירה בלילה כמבואר בדברי רבינו שם ותוס׳ עירובין דף כ״ג ויומא דף י׳, אבל משוערים מבואר בערכין שם ע״ב דמשורר ששיער חייב מיתה ע״ש. ובזה מדויק קרא דגבי בני קהת ובני מררי בהפקודים כתיב שם ביד משה אבל בגרשון לא כתיב שם ביד משה משום דמרע״ה במשפחת גרשון לא היה, דמשורר ששיער חייב.
באמת לפי הנראה דבזמן שניתנו לוחות הראשונות אז הוי הגדר שירה שייך לכל ישראל וכו׳, אך אח״כ נשתנה ולא ניתנה רק למרע״ה וללוים שיהיו משוררים וכו׳, וזה ר״ל בקולו של משה דברכות דף מ״ה וערכין דף י״א, דמרע״ה היה משורר דזה היה שייך למשפחת קהת. וע׳ ב״ב דף ט״ו דתהילים נכתב ע״י וכו׳ בני קרח ומרע״ה, עי׳ בערכין דף י״א, ולכך בהם כתיב לשון מלאכה, דזהו בגדר מלאכת מחשבת, עי׳ ערכין דף י״א עבודה שצריכה עבודה, ר״ל לימוד, ומשפחת גרשון היה מן השוערים ולכך בהם כתיב עבודה דזה הוי עבודה בכ״מ, אבל במשפחת מררי כתיב עבודת אהל מועד, ר״ל כי הם הוקבעו לשמירת אהל מועד, ואנן קיי״ל ב״מ צ״ג דמשמר לאו כעושה מעשה גבי פועל וכו׳, אך מ״מ במשכן כיון דזה הוי מצוה, ועי׳ במ״ש רבינו בהל׳ בית הבחירה אם לא שמר עובר בלאו, דשם השמירה מחמת כבוד לא מחמת שמירה מן הגנבים, כמ״ש רבינו שם וכמפרש בריש תמיד, וזה וודאי זר אסור לשמור, ואם שמר י״ל דפטור, דכיון דבאמת לא הוי מלאכה רק משום המצוה עושה זה למלאכה, ובגדר שכ׳ רש״י שבת קכ״ז ע״ב וכ״מ גבי ביעור תרומה טמאה, וכן הדין בשיטת הירושלמי גבי תקיעת שופר בשבת, וזה רק למי שחייב לתקוע וכו׳. עכ״פ משפחת קהת היו משוררים ומשפחת גרשון היו משוערים ומררי היו שומרים, והנה מרע״ה היה מן המשוררים ומן השומרים כמבואר ערכין דף י״א ותמיד דף כ״ו ע״ב, דשירה הוי ביום כמבואר שם, ושמירה בלילה כמבואר בדברי רבינו שם ותוס׳ עירובין דף כ״ג ויומא דף י׳, אבל משוערים מבואר בערכין שם ע״ב דמשורר ששיער חייב מיתה ע״ש. ובזה מדויק קרא דגבי בני קהת ובני מררי בהפקודים כתיב שם ביד משה אבל בגרשון לא כתיב שם ביד משה משום דמרע״ה במשפחת גרשון לא היה, דמשורר ששיער חייב.
Ask RabbiBookmarkShareCopy