פירוש על במדבר 6:15

ומנחתם ונסכיהם. שֶׁל עוֹלָה וּשְׁלָמִים; לְפִי שֶׁהָיוּ בִכְלָל, וְיָצְאוּ לִדּוֹן בְּדָבָר חָדָשׁ — שֶׁיִּטָּעֲנוּ לֶחֶם — הֶחֱזִירָן לִכְלָלָן, שֶׁיִּטָּעֲנוּ נְסָכִים כְּדִין עוֹלָה וּשְׁלָמִים (ספרי):

ומנחתם ונסכיהם. בעולתו ובשלמיו הכתוב מדבר, או אינו אלא אפילו חטאת טעון נסכים, ת"ל (פ' י"ז) ואת האיל יעשה זבח שלמים ומנחתו ונסכו, איל בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו, מה איל מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה ^קאר"ל דהא כתיב ברישא ואיל אחד תמים לשלמים, ולמה יצא לכתוב בו ביחוד ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו (פ' י"ז), אלא להקיש לאיל שהוא שלמים ובאים בנדר ונדבה, ואף כל דבר שבא בנדר ונדבה טעונין נסכים כדין דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו, לאפוקי חטאת ואשם שאין באים בנדבה אין טעונין נסכים. .
(מנחות צ"א ב׳)

של עולה ושלמים. לאפוקי חטאת מדכתיב בסמוך, ואת האיל יעשה זבח שלמים וגו' ואת מנחתו ואת נסכו, דהיינו של איל כדפירש"י ולמה הוצרך לכתוב והלא בכלל אילים הטעונים נסכים היה ולמה יצא, אלא להקיש אליו מה שלמים באים בנדר ובנדבה וטעון מנחה ונסכים אף כל כו' לאפוקי חטאת שאינו בא בנדר ובנדבה אינו טעון מנחה ונסכים [בפרק שתי מדות]: