פירוש על במדבר 7:14

עשרה זהב. כְּתַרְגּוּמוֹ, מִשְׁקַל עֶשֶׂר שִׁקְלֵי הַקֹּדֶשׁ הָיָה בָהּ:

כף אחת. הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש ^ידכגון כלי מלא פירות קודש פרודין זמ"ז, כגון צמוקין וגרוגרות, ונגעה טומאה באחת מהן נטמא כל מה שבכלי, וזה הוא רק לקודש אבל לא לתרומה, דזה אחת מן הי"א מעלות שיש לקודש על תרומה כמבואר בפ"ג דחגיגה. , מנה"מ, א"ר חנן, דאמר קרא כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת, הכתוב עשה לכל מה שבכף – אחת ^טונראה דמדייק מיתור המלה אחת, דכיון דכתיב כף בלשון יחיד, ממילא משתמע דאחת היא, וכמו דדייקינן במגילה כ"ח א' על הפ' את הכבש אחד, אם נאמר כבש למה נאמר אחד, וביומא ע' ב' על הפ' ואיל אחד, וכן לפנינו בפ' הסמוך, ולכן דריש שמורה על אחדות הכף, והיינו שהכף מאחד ומתאים כל מה שבתוכה. –
ועיין במס' חלה פ"ב מ"ד העושה עיסתו קבים [ר"ל פחות פחות מכשיעור] ונגעו זב"ז פטורים מן החלה, ר"א אומר, אף הרודה מן התנור ונותנן לסל הסל מצרפן לחלה, ומבואר בפסחים מ"ח ב' אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"א, ולא נתבאר מה ראה לפסוק כיחיד נגד רבים, אך ע"פ דרשה שלפנינו י"ל בטעמו משום דאשכחן ענין צירוף כלי מרומז בתורה. .
(חגיגה כ"ג ב׳)

משקל עשר. דק"ל דעשרה זהב משמע שהיה עשרה זהובים של מטבע והיאך יכול להיות זה, דאם היה כף לא היה מטבע של זהב: