פירוש על במדבר 7:17

ולזבח השלמים וגו׳ זה קרבן נחשון בן עמינדב.
שם, פיס׳ נא: זה קרבן, זה מביא נדבה ואין היחיד מביא נדבה, זה מביא חטאת (של) חטא ואין היחיד מביא חטאת (של) חטא.
[ואין היחיד מביא נדבה] קטורת, כמבואר במנחות דף נ׳, גם החטאת לא הוה רק עולה כמבואר בזבחים דף ט׳ ע״ב ע״ש בזה.

ולזבח הש 'למים בקר שנים כנגד משה ואהרן שעשו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים:

ולזבח השלמים. כנגד כל התורה שנאמר וכל נתיבותיה שלום:

זה קרבן זה מביא קטורת נדבה ואין היחיד מביא קטורת נדבה זה מביא חטאת שלא על חטא ואין היחיד מביא חטאת אלא על חטא, זה דוחה את השבת ואת הטומאה ואין יחיד אחד דוחה את השבת ואת הטומאה.

עתודים דנחשון. בהעתק פירארה חסר וא"ו כחביריו שבענין וטעות הוא שכ"כ בהעתק הללי עתודים דיהודה מלא וכן כתב בעל הטורים והכי נדרש במד"ר כנגד ו' דברים שנתחדשו באותו היום בעולם וכנגד דוד שעמד ממנו שנתברך בו' ברכות וכנגד ו' בנים שהיו לנחשון בעלי שש ברכות גם במסורת הרמ"ה ז"ל והנה העתדים העלים על הצאן חסר וא"ו ומלא יו"ד כתיב וכל עתדים באורייתא דכותא בר מן ב' מלאים דמלאים דנחשון ודחמאת בקר וסימנהון עתודים חמשה דנחשון. בני בשן ועתודים. וכל שארא עתדים כתיב חסר וא"ו ומלאים יו"ד וכן נמסר במסורת שלנו ובספרי זוטא:

פס'. ולזבח השלמים בקר שנים. אין אילו מן הפרים שהקריבו עם העגלות. אלים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה. כלם לזבח השלמים וילמד תחתון מן העליון. זה קרבן נחשון בן עמינדב. משלו הביאם ולא גבה מן השבט. ד״א זה קרבן נחשון בן עמינדב. זה מביא קרבן נדבה. אין היחיד מביא קטורת נדבה. ד״א זה קרבן נחשון בן עמינדב. זה דוחה את השבת ואת הטומאה:

אילים כבשים עתודים שלשה מינים כנגד כהנים לוים וישראלים וכנגד תורה נביאים וכתובים:

בקר שנים. שכתובה בשני לוחות:

נחשון. אין בנו"ן מאריך. כל הנקודות והטעמים שבפסוקי נחשון כך הם בכולם אין הפרש בניהם:

עתודים מלא וי''ו שדוד שעמד ממנו נתברך בשש ברכות ואין עתודים אלא לשון עמידה כמה דאת אמר אשר התעתדו לגל. ם ואומר ועתדה בשדה לך פירוש יבא בן נחשון בשש מדות ויבנה יסוד בית המקדש. דבר אחר וקרבנו למה וי''ו יתירה כנגד ששה דברים שניטלו מאדם הראשון ועתידין לחזור כשיבא בן נחשון הוא המשיח ואלו הן הששה דברים שניטלו מאדם הראשון זיוו דכתיב משנה פניו ותשלחהו. חייו דכתיב כי עפר אתה ואל עפר תשוב. קומתו דכתיב ויתחבא האדם מלמד שנגרעה קומתו ונעשית של מאה אמה. פירות הארץ והאילן דכתיב ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה. מאורות דכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה. ומנין שגנזן שנאמר וימנע מרשעים אורם. ומנין שעתידין לחזור בימי המשיח שנאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. חייו דכתיב כי כימי העץ ימי עמי חמש מאות שנה סדן של שקמה חמש מאות שנה. קומתו דכתיב ואולך אתכם קוממיות בקומה זקופה. פירות הארץ והאילן דכתיב הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה. מאורות דכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים:

אילם חמשה עתודים חמשה. כנגד ה' דברות על לוח זה וה' על לוח זה.

כבשים חמשה כנגד ה' חומשי תורה וכל שאר עתודים כתיב חסר ווא"ו וזה מלא לפי שנתחדשו באותו יום ששה דברים ראשון לכהונה ראשון לנשיאים ראשון לקרבנות ראשון לחדשים ראשון ליציאת מצרים ראשון לאיסור הבמות זה מצאתי. ולא נהירא לי שהרי במס' שבת פרק רבי עקיבא מסיק אותו היום נטל עשר עטרות וכו' אלמא נתחדשו יותר מששה דברים לכך נ"ל דוא"ו דוקרבנו אצטריך ליה ללמוד שלא יתגאה. וא"ו דהכא רמז לו' צדיקים שיצאו מנחשון כדפי' לעיל. ומאי טעמא לא הקריבו אלא דבר מועט פר אחד איל אחד משל למלך שיצא לדרך והיו מביאין לפניו סעודה לפי הדרך ולפי הפונדק אמר להם המלך כך אתם מכבדים אותי אמרו לו אדוננו המלך בדרך אנו נותנין לפי הדרך ולפי הפונדק אבל כשתכנס נכנס עמך לפלטרין שלך אז תראה כמה אנו מכבדין אותך כך כשהוקם המשכן הקריבו הנשיאים קמעא אמר הקב"ה זהו כבודי בדבר מועט אמרו לפניו רבון העולמים במדבר אנו עומדין ולפי המדבר אנו מקריבין לפניך אבל כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותכנס לתוך פלטרין שלך אז תראה כמה קרבנות וכמה פרים נקריב לפניך וזש"ה הטיבה ברצונך את ציון וגו' אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים ולא פר אחד וכן אתה מוצא בשלמה כשחנך את הבית מה כתיב שם ויזבח שלמה את זבח השלמים בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית ה'. וכן בימי עזרא כתיב והקריבו בית אלהא דנא תורין מאה דכרין מאתן אמרין ארבע מאה:

ולזבח השלמים בקר שנים נגד אדם ונח שנוצרו ונולדו שניהם שלמים ותמים ואין להאריך לכוון כלל הדברים ובאמת נכונים המה במעט העיון):

אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה נגד אברהם יצחק ויעקב שקיימו שלשתם כל הכתוב לחיים בה' חומשי התורה: