פירוש על במדבר 7:19

קערת כסף. מִנְיַן אוֹתִיוֹתָיו בְּגִימַטְרִיָּא תתק"ל, כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן:

הקרב את קרבנו. כל זה מיותר אחר שכבר אמר הקריב נתנאל, אלא נתכוון להגדיל בחינות הנוספות בזכרון הקרבת נחשון בן עמינדב, ותמצא שהזכיר בנחשון זכרון הקרבן שלשה פעמים, המקריב וגו' קרבנו וגו' וקרבנו, אחד זכרון התקרבותו להקדים ראשונה ואחד לבחינת הקרבן הנעלם, ואחד לקרבן עצמו, כמו כן בנשיא של תורה הזכיר שלשה קרבנות, הקריב נתנאל וגו' הקריב את קרבנו, ובשאר הנשיאים לא הזכיר אלא הזכרת הקרבן המובא בית ה', כי לא יוכלו עשות כמלכי ישראל שהם שבט יהודה ושבט יששכר.

תתק"ל כנגד שנותיו. הביא מדרשות האלה להיותן קרובים לפשוטו של מקרא, דאל"כ מה עניין הכלים הללו במספרם ובמשקלם וכן הבהמות הללו עד שכל הנשיאים הסכימו בם שלא לגרוע ולהוסיף ואף שאין מנהג הרב להביא מדרשות כאלה. הרא"ם: [ג"א] הביא הרב הגמטריאות הללו כאן בקרבן נתנאל בן צוער לפי שהוא השיאן עצה זו ואם לא היו באלה הדברים ענין גדול וחכמה וטעם הגון לא היו נשמעין לו גם לא היו צריכין לעצתו זו. וא"ת מה לשנות אדם ולשנות נח על ענין זה. וי"ל דהמשכן היה שקול כנגד בריאות העולם כדאיתא בש"ר פרשת פקודי, לפיכך כוונו קרבנותיהם כנגד כל יסודי העולם שהן אדם ונח ושבעים אומות והתורה ועשרת הדברות ואבות העולם שעליהם העולם עומד: