פירוש על במדבר 7:6
צפנת פענח
ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים.
שם, פיס׳ מו: ויקח משה את העגלות ואת הבקר, הרי משה נוטלם ומחלקן לפי דעתם.
עי׳ בפסקי תוס׳ ערכין פסקא כ״א גבי מוסר דבר לציבור שוב אין לו חלק בו, וכמו בשקלים הובא בערכין דף ד׳ וכ״מ, דאף דכהן שוקל מ״מ הקרבן שקרב מהם אין בו חלק, רק בגדר ציבור. אך זה רק בשקלים דהוא חיוב תמידי, אבל בדבר פרטי אז אם נתבטל הדבר חוזר לו. ועי׳ מ״ש התוס׳ שבועות דף י״ד גבי קרבן ציבור השייך רק לישראל אם אין מעות בלשכה גובים רק מישראלים ולא מכהנים, וזה ר״ל הספרי פ׳ נשא גבי עגלות ופרים שהיה מחלקם לפי דעתם, ר״ל, לפי דעתם של נשיאים, וע׳ בתוס׳ זבחים דף נ״ט ע״ב דשלמה הקריב את הפרים לשלמים, וזה ג״כ היה לחינוך, ולכך היה יכול להקריבם, וכמו דס״ל להרמב״ם בהל׳ שקלים, ובהל׳ ערכין, ובהל׳ תמורה דמביאים מקדשי בה״ב לקרבנות המזבח, וכבר כתבתי בזה בהל׳ שקלים, ובהל׳ ערכין, אך העגלות החזיר ליורשיהם כיון שאז עוד לא היה צריך להעגלות.
שם, פיס׳ מו: ויקח משה את העגלות ואת הבקר, הרי משה נוטלם ומחלקן לפי דעתם.
עי׳ בפסקי תוס׳ ערכין פסקא כ״א גבי מוסר דבר לציבור שוב אין לו חלק בו, וכמו בשקלים הובא בערכין דף ד׳ וכ״מ, דאף דכהן שוקל מ״מ הקרבן שקרב מהם אין בו חלק, רק בגדר ציבור. אך זה רק בשקלים דהוא חיוב תמידי, אבל בדבר פרטי אז אם נתבטל הדבר חוזר לו. ועי׳ מ״ש התוס׳ שבועות דף י״ד גבי קרבן ציבור השייך רק לישראל אם אין מעות בלשכה גובים רק מישראלים ולא מכהנים, וזה ר״ל הספרי פ׳ נשא גבי עגלות ופרים שהיה מחלקם לפי דעתם, ר״ל, לפי דעתם של נשיאים, וע׳ בתוס׳ זבחים דף נ״ט ע״ב דשלמה הקריב את הפרים לשלמים, וזה ג״כ היה לחינוך, ולכך היה יכול להקריבם, וכמו דס״ל להרמב״ם בהל׳ שקלים, ובהל׳ ערכין, ובהל׳ תמורה דמביאים מקדשי בה״ב לקרבנות המזבח, וכבר כתבתי בזה בהל׳ שקלים, ובהל׳ ערכין, אך העגלות החזיר ליורשיהם כיון שאז עוד לא היה צריך להעגלות.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
העגלת. העי"ן בשוא ופתח:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
ויקח משה תקנתי מאמר זה עפ"י גי' הגר"א, ור"ל שמה שנתן משה שתי עגלות לבני גרשון וארבע לבני מררי לפי דעתו, היה זה מפי הגבורה, וכן מה שתקן דוד כ"ד משמרות היה מפי משה ומפי הגבורה שע"ז מביא בסוף המאמר פסוק אלה פקודתם לעבודתם לבא לבית ה' כמשפטם שפסוק זה נאמר בסוף חילוק המשמרות וע"ז סיים הא לא חדשו כלום, וכן אומר בברייתא דל"ב מדות (מדה י"ז) דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במק"א משפחות בני קהת יחנו משפחות הגרשוני יחנו וכו' אבל לא מצינו שצוה הקב"ה את בניו להיות כ"ד משמרות, היכן שמענו אלה פקודתם לעבודתם לבא לבית ה' כמשפטם ביד משה ואהרן מלמד שמצוה זו מימות משה ואהרן ומבואר שפסוק זה נאמר לענין המשמרות, ולפ"ז היה נראה לכאורה שפסוק ואלה פקודתם מקומו קודם ר' נתן אומר זה נתעלם מעיני דוד, כי זה שייך לענין המשמרות, אמנם מדברי הרמב"ם בס' המצות (מצוה לד) מבואר שהיה גורס כגי' הספרים, וז"ל מצות שישאו הכהנים את הארון על כתפיהם וכו' וכאשר צוה דוד לשאת את הארון פעם שמה אמר וישאו בני הלוים וכו' כאשר צוה משה בדבר ה' בכתפם במוטות עליהם, וכן כשזכר מחלקות הכהנים לכ"ד משמרות אמר אלה פקודתם לעבודתם לבא לבית ה' כמשפטם ביד אהרן כאשר צוה ה' בארו החכמים שהוא רומז לשאת הארון בכתף, וכן בספרי כאשר צוה ה' היכן צוהו ולבני קהת לא נתן, אמנם ברמב"ן בהשגותיו לשרש השלישי פי' שמה שכתוב והיכן צוה ולבני קהת לא נתן קאי על כאשר צוה שנאמר גבי ארון, וצירף גם פסוק אלה פקודתם ללמד שגם בענין המשמרות לא חדשו דבר, וזה יעלה כגי' הגר"א:
Ask RabbiBookmarkShareCopy