פירוש על במדבר לב:14

לספות. כְּמוֹ "סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה" (ישעיהו כ"ט), "עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ" וְגוֹ' (ירמיהו ז'), לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת:

תרבות. מגזרת אשר טפחתי ורביתי והוא קרוב מגזרת על כל רב ביתו והטעם גדול השנים:

והנה קמתם. לפי שאמרו "אל תעברנו את הירדן" סבר משה שלא היו רוצים לעבור אל המלחמה והם ענו "נחנו נעבר חלוצים לפני ה'" שהם הולכים ראשונה כדכתי' "והחלוץ עובר לפניהם" כלו' כאשר נלקחנו נחלה ראשונים נהיה ראשונים במלחמה] ואם תאמר ולמה היו הולכים ראשונים יותר מן האחרים י"ל לפי ששאר השבטים היו עמהם נשיהם וטפם ומקניהם וקנינם הרנייש ב"ל ולא היו יכולים לרוץ ולבא אל המלחמה ראשונים מפני כבדם והרניי' שלהם אבל בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה שהניחו הרנייש שלהם בעבר הירדן כדכתי' "גדרת צאן נבנה למקננו וערים לטפנו" והיו בלא הרנייש, הולכים הראשונים ומחפשים המעברות שקורין פו"ש ב"ל. הגה"ה: