א֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵֽץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃
בן איש חי
או יובן בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל והבאתי דבריו בסה"ק אדרת אליהו דף קכ"א כי נשמות ישראל בתחלה נחלקים לשלשה אבות ואח"כ לי"ב שבטים ואח"כ לשבעים נפש ואח"כ מתחלקים עד ששים רבוא שרשים קטנים ע"ש וידוע כי האבות נקראו בני אלים וכנז' בגמרא דמגילה בפ"ב והטעם כי האבות הם רגלי הכסא שהוא מספר אלים וז"ש ובאלים שהם שלשה אבות שתים עשרה עינות מים שנחלקים לי"ב שבטים ואח"כ לשבעים נפש וזהו ושבעים תמרים ואח"כ לששים רבוא שהם מספר שש מאות אלף וזהו ויחנו ש"ם ר"ת שש מאות:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
או יובן בס"ד לרמוז לרב רמז לבחי' שם הוי"ה שיתמלא בארבעה מילואים והם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שעולים מספר רל"ב וזהו לר"ב אותיות רל"ב רמז לשם הוי"ה ב"ה שמספרו רל"ב תרבו את נחלתו היא בחי' המלכות שתתקנו אותה ותרבו ותעלו אותה בתכלית המעלה והרוממות ואז ממילא ולמעט היא הסט"א שהם מעט ורעים שהם הולכים ומתמעטים תמעיטו את נחלתו שע"י התקון השלם אז האלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שרי ובא לציון גואל במהרה בימינו אכ"יר:
רש"י
או בכלי עץ יד. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט", יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר "בְּעֵץ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ" — שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית (ספרי):