במדבר לה:יט מפרשים: רש"י, מלבי"ם, משכיל לדוד ומדרש לקח טוב

גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָרֹצֵ֑חַ בְּפִגְעוֹ־ב֖וֹ ה֥וּא יְמִיתֶֽנּוּ׃

רש"י

בפגעו בו. אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ עָרֵי מִקְלָט:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

גואל הדם הוא ימית את הרוצח למה חזר עוד הפעם שם הרוצח שכבר אמר כ"פ, הי"ל גואל הדם הוא ימיתנו ופי' חז"ל שבא לומר שבכל אופן שרצח אותו ויש בו כדי להמיתו, כי העץ והאבן והברזל כל אחד י"ל ענין מיוחד הברזל בחדודו והאבן בכבדו והעץ בגודל כמותו, ויצויר שהכהו בגוש של מלח או בפלח של דבלה או הפיל עליו סל מלא עפר או צרורות כמ"ש בספרי זוטא:
שאל רבBookmarkShareCopy

משכיל לדוד

בפגעו בו אפי׳ בתוך ערי מקלט. נ״ל דהכרחו והרגשו משום דכתיבי תרי קראי גואל הדם הוא ימות וכו׳ בפגעו בו והשני לקמן בסמוך או באיבה וכו׳ גואל הדם וכו׳ בפגעו בו ותרתי בפגעו בו ל״ל. א״ו לטפיי אתא דאפי׳ אם מצאו בתוך ערי מקלט. ואף על גב דלפי הנר׳ מסדר הדבורים רש״י ז״ל פי׳ כן על פ׳ הראשון. אפשר דאקרא בתרא סמוך ואפשר גם כן שיש טעות בהדפסה. והרא״ם ז״ל לא כ״כ ע״ע:
שאל רבBookmarkShareCopy

רלב"ג ביאור המלות

זמין למנויי פרימיום בלבד