פירוש על במדבר לו:8

וכל בת ירשת נחלה. שֶׁלֹּא הָיָה בֵן לְאָבִיהָ:

וכל בת יורשת נחלה. שלא היה בן לאביה אחר שינחלו את הארץ, על כן אמר הכתוב פעם שנית ולא תסוב נחלה. ומטעם זה היה המנהג בישראל בבת יורשת כשתעבור על זה ותרצה להנשא לשבט אחר שהיו קורין אותה זונה והיתה מפסדת נחלת בית אביה, וזהו שכתוב (שופטים י״א:א׳) ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה, כי אמו של יפתח היתה בת יורשת נחלה ונשאת לשבט אחר, כי אין הכוונה זונה ממש ח"ו, וכן תרגם יונתן. ואפשר לומר כי ולא תסוב נחלה ידבר בנפשות, ולכך הזכיר פעם שניה ולא תסוב נחלה, וכן מלת ידבקו, כי האחד דבקות הגוף והשני דבקות הנפשות.

וכל בת ירשת וגו'. ת"ר, וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל, האיך בת יורשת שני מטות, אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר ובתו וירשתן ^יכגון שאביה משבט ראובן ואמה משבט שמעון ולא היה להם בנים כי אם בת זו וירשתן, נמצאת יורשת שני מטות. , מכאן לבת שיורשת את אמה, וק"ו לבן ^יאר"ל ק"ו לבן שיורש את אמו, ומה בת שהורע כחה בנכסי האב יפה כחה בנכסי האם, בן שיפה כחו בנכסי האב אינו דין שיפה כחו בנכסי האם, ולולא ק"ו זה הו"א דהירושה נמשכת כפי תולדת המין, הבן יורש את אביו והבת את אמה. .
(ב"ב קי"א א׳)