תיבת גמא
וישכם אברהם בבוקר ריש פסחים יליף זריזות במילה כו' קשה למה אנו מתפללים תחלה ואח"כ מלין למ"ד תפלה דרבנן א"ח ק"ו והיו לפניו ב' מצות ד"ת קודם לדרבנן וי"ל כל דרבנן ד"ת הוה מלא תסור ולהקל בספיקן ולא ללקות הכי אתני עיין בשורש א' במגילת אסתר ובתפלה אדרבה הכי אתני דתפלה קודם דרחמי נינהו ועי"ד הלכות מילה.
מדרש לקח טוב
וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה׳. תפשו אומנות אבותם, באברהם כתיב אל המקום אשר עמד שם (בראשית יט כז), עמידה זו תפלה. ביצחק כתיב ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כד סג), שיחה זו תפלה. ביעקב כתיב ויפגע במקום (שם כח יא), פגיעה זו תפלה, וכן בדוד הוא אומר אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה׳ אלהינו נזכיר (תהלים כ ח), וכן באסא אומר עזרנו ה׳ אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו (דה״ב יד י), הוא שאמר יצחק אבינו ליעקב הקול קול יעקב (בראשית כז כב), וכן משה רבינו אומר לאדום, ונצעק אל ה׳ וישמע קולנו (במדבר כט ז), שלח לו מלך אדום פן בחרב אצא לקראתך (שם שם יח), את בברכתך ואני בברכתי לכך נאמר ויצעקו בני ישראל אל ה׳.
מדרש לקח טוב
ויפגע במקום. אין פגיעה אלא תפלה. וכה"א ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בי (ירמיה ז טז). א"ר יהושע בן לוי אבות תקנו תפלות. אברהם תקן תפלת השחר. דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם (בראשית יט כז). ואין עמידה אלא תפלה. וכה"א ויעמד פנחס ויפלל (תהלים קו ל). יצחק תקן תפלת המנחה. דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב (בראשית כד סג). ואין שיחה אלא תפלה. וכה"א אשפוך לפניו שיחי (תהלים קמב ג). ואומר ולפני ה' ישפוך שיחו (שם קב א). יעקב תקן תפלת ערבית. שנאמר ויפגע במקום. כדאמרן. אלו ג' תפלות כנגד הקרבנות. תפלת השחר כנגד תמיד של שחרית. תפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים. תפלת הערב אין לה קבע. ואמרינן במס' ברכות מאי אין לה קבע. אינה קבע. ואעפ"כ הוא לנו קבע. שלא לבטל קריאת שמע של ערבית. וכדי שיהא סומך גאולה לתפלה. וכנגד מי. כנגד אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מתעכלים כל הלילה. שנאמר הוא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר (ויקרא ו ב).