חתם סופר
הוא אבי מואב עד היום, פי' עד היום, כי אמותם של אלו היתה משרש סדום ומאדמת עמורה, אשתו של לוט שלא נתנה מלח לאורחי', ולוט שהיה גומל חסד הוא היה שכור בשעת מעשה ולא הי' דעתו בו ונוצרו הבנים הללו אכזרים כסדומים, וכ' מרע"ה בשעת כתיבת התורה עפ"י ד', הם המה עדיין אבי עמון ומואב אשר מאכזרותיהם לא קדמו בלחם ובמים, ומ"מ לרוע עיניהם בישראל הפריזו ממון לשכור בלעם בן בעור, והפקירו זבחיהם ויין משתם ובנותם להפיל ישראל, איך שנאתם קלקלו שורת אכזרותים, ואולי מפני זה המליכו עליהם מלך בלק בן צפור מנסיכי מדין, לא ממואב כדי שיהי' ידו פתוחה לפזר ממון לבלעם ולכל המצטרך להרע לישראל:
רד"ק
בן עמי, כלומר ממשפחתי היה לי זה הבן, וזאת היתה צנועה יותר מן הבכירה שלא גלתה מן אביה. בני עמון, העם נקרא בני עמון:
העמק דבר
גם היא. משום דלידת ב״ז תלוי במי שמזריע תחלה כדאי׳ בנדה פ״ג. וזה תלוי במי שתאותו מרובה. ולפי שלא היתה תאות הצעירה חזקה לזה המעשה כמש״כ לעיל. וא״כ היה ראוי שתלד בת אבל בהשגחה ממנו ית׳ ילדה גם היא בן.