פירושים על בראשית 20:13: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

ויהי כאשר התעו וגו'. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם מַה שֶּׁתִּרְגֵּם; וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עוֹד דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו, כְּשֶׁהוֹצִיאַנִי הַקָּבָּ"ה מִבֵּית אָבִי לִהְיוֹת מְשׁוֹטֵט וְנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, יָדַעְתִּי שֶׁאֶעֱבֹר בִּמְקוֹם רְשָׁעִים ואמר לה זה חסדך:

התעו אותי אלהים. לשון קדש והטעם שהוא נוסע ממקום למקום ולא ידע אנה ילך. וכן והנה תועה בשדה. ואין זו התעייה בלב. גם כן כתוב למה תתענו ה':

כאשר התעו אותי - הגלני ממקומי שנאמר לך לך מארצך. וזהו שכתב: ארמי אובד אבי משום שהוגלה משם כי התעו אותי, ואובד אבי כפל לשון הוא, כדכתיב: תעיתי כשה אובד צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום.