מי השלוח
ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה. זש"ה אני כברוש רענן ממני פריך נמצא (הושע י"ד,ט') ובזוה"ק (לך פ"ה:) פריי נמצא לא כתיב אלא פריך, ההיא תיאובתא דנוקבא דעביד נפש ואתכליל בתוקפא דדכורא ואתכליל נפש בנפש ואתעבידו חד כליל דא בדא כדאמרן. לבתר אשתכחו תרוויהו בעלמא ודא בחילא דדכורא אשתכח איבא דנוקבא. הענין בזה כי כל דבר שואף לשרשו, האבן שואף לירד, והאש לעלות,וכן אברהם אבינו שאף לעשות רצון השי"ת, היפך מעכו"ם שחפצם להכחיש כבוד שמים, אבל אברהם אף שזה הנסיון היה באספקלריא דלא נהרא כדאיתא בזוה"ק (וירא ק"כ.) והיינו שנעלם ממנו הבהירות, ורק בשרשו כיון לרצון השי"ת אף בעת שנסתר ממנו הסייעתא, ולכן כתיב פריך ששואף בטבעו לרצון השי"ת אף למעלה מדעתו, וזה נקרא תיאובתא דנוקבא, שבשרשו מקושר באהבת השי"ת וכן הענין בזווג השי"ת עם ישראל, שאף שישראל עלו במחשבה, והאבות הם המרכבה, אכן על ידי הנסיון נעשה הולדה להוריד אור השי"ת לעולם הזה שיתגדל מלכות שמים. אף בפועל בעולם הזה, ולכן התפלל בנסיון הזה להשי"ת הלא בכל הנסיונות אתה עוזר לי שאעמוד בנסיון ואחר שהכל מידך למה אתה מנסה אותי, והשיב לו השי"ת שכיון לרצונו יתברך שלא ינסהו עוד.
מדרש לקח טוב
ד״א וראיתי את הדם, רואה אני את דם עקדתו של יצחק אביכם, שנא׳ ויקרא שם המקום [ההוא] ה׳ יראה (בראשית כב יד), ופסחתי עליכם, ר׳ יאשי׳ אומר אל תקרי ופסחתי אלא ופסעתי שהיה הקב״ה מדלג על בתי בניו במצרים.
רש"י
ה' יראה. פְּשׁוּטוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ, ה' יִבְחַר וְיִרְאֶה לוֹ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁרוֹת בּוֹ שְׁכִינָתוֹ וּלְהַקְרִיב כָּאן קָרְבָּנוֹת: